אי הפללה: פתח למדרון חלקלק

לרגע אחד הצעת השר ארדן בדבר "אי הפללת צרכני סמים קלים" נשמעת מפתה מאוד. אחרי ככלות הכל, "זה נוהג בכמה וכמה מדינות בעולם" ו"רבים האנשים המעשנים, אז למה להפוך את כולם לעבריינים?!" אבל את ההצעה הזו קראתי כשאני נדהמת. השר ארדן, מי שהיה מגדולי המתנגדים ללגליזציה, הפך למי שמוביל מהלך כל כך לא הגיוני בכל קנה מידה.

בואו ננסה כציבור פיקח להביט צעד אחד קדימה. לפנינו הצעה שאומרת שמי שנתפס עם כמות מריחואנה עד 15 גרם, בשלב הראשון יקבל קנס בלבד. אם ייתפס בשנית יינתן לו כפל קנס, ורק בפעם השלישית ישקלו אם בכלל לשלול את רישיונו או את רישיון נשקו האישי, ולבסוף בפעם הרביעית ככל הנראה ייפתח נגדו הליך פלילי כלשהו.

הצעה זו באה לכאורה להחליף את המצב הקיים כיום, שלפיו לכאורה נפתחים כתבי אישום ובכך מכתימים את המעשן ומותירים אותו עם רישום פלילי. אלא שבשטח לא כך הם פני הדברים! המציאות המשפטית היא שתקנות היועץ המשפטי לממשלה מנחות שלא לפתוח כתבי אישום בגין שימוש עצמי ובכמויות קטנות, וכך - גם אם נתפס המעשן ומוזמן לחקירה - היא תהיה קצרצרה ותסתיים בסופו של דבר במכתב, שלפיו הוחלט לא להעמידו לדין. כך, בעוד המעשן עד היום היה נחקר והתיק נגדו היה נסגר בלא נזק ובלא כתם פלילי כלשהו, על פי המדיניות החדשה, על אותן פעולות בדיוק יצטרך המעשן לשלם קנס.

המריחואנה והחשיש מכילים חומר פעיל מסוג THC, הפועל על כל גוף ומוח בצורה אחרת. חלק מהמשתמשים מדווחים על תחושת אופוריה ושלווה, בעוד אחרים מדווחים על תחושת מחנק, המלווה בפעימות לב מואצות, ביובש בפה, באי התמצאות בשטח, בהתקפים של תחושת רדיפה ובקלאוסטרופוביה. החשש הממשי הוא שברגע שהעישון יהפוך לעבירת "קנס" יעלה מספר המשתמשים ואיתם יעלה הנזק הרפואי והנפשי, בלי שאף אחד מאיתנו יוכל להיות ערוך להתמודדות העתידית.

נביט עוד צעד אחד קדימה. נניח שהרעיון לאותה אי הפללה יקסום לציבור - הרי פתחנו פתח לכולם להתחיל לעשן, וגם מי שפחד לנסות עד היום יוכל לנצל את הפתח ולכל הפחות לנסות. הנה אז, ככל שצרכני העישון ירבו, יעלה הביקוש, ויחד איתו יעלה מספר המגדלים, המשווקים, הסוחרים, המייבאים, שוכרי הדירות ההופכות למעבדות סמים ועוד. במקרה הזה, ככל שרצו חברי הכנסת הנכבדה להוריד את החשש מ"המעשן הנורמטיבי" ואת העומס ממשטרת ישראל, הרי בהחלט השיגו את ההפך המוחלט. נגע הסמים, ואיתו בצע הכסף, רק יעלו ויתפחו, ובעוד כמה שנים נמצא את עצמנו מגדלים דור שמתגייס לצבא עם אישונים מורחבים ובתחושת אופוריה תמידית, דור שנוהג בכבישים כשהמוח שלו אינו יכול לתאם בין מהירות התגובה למהירות המחשבה, דור שנלחם בבעיות פוריות קשות ביותר ודור שההפגנה הבאה שלו תהיה "אי הפללה" על שימוש בסמים מסוג קוקאין והרואין בכמות שימוש עצמי, ועוד חזון למועד.

הכותבת היא מתמחה במשפט הפלילי