קשה להתייחס עניינית לסוגיית סיפוח מעלה אדומים, כאשר היא הופכת לדו־קרב בין רה"מ נתניהו והשר נפתלי בנט, ובכל זאת חובה לעשות זאת. ראשית צריך לומר שמרחב מעלה אדומים (יחד עם מרחב גוש עציון) הוא אכן - כפי שטוענים שני "אבות" החוק, יואב קיש מהליכוד וסמוטריץ' מהבית היהודי - הקונסנסואלי שבגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון. המחנה הציוני, יש עתיד, הליכוד, הבית היהודי וגם החרדים רואים כולם באזורים הללו חלק ממדינת ישראל בגבולות הקבע שלה.
אלא שהסכמה לאומית רחבה עדיין לא מבטיחה שהדבר יתממש. הסדר קבע אינו נראה באופק, ובינתיים התחוללו בשטח כמה תהליכים שמציבים סימני שאלה על גורל מרחב אדומים. התהליך הראשון הוא ההקפאה. כבר שנים שבמעלה אדומים ממעטים מאוד לבנות. ארה"ב של אובאמה גזרה וישראל של נתניהו הקפיאה. התהליך השני הוא התפשטות הבנייה הלא חוקית, הבדואית והפלשתינית, במרחב אדומים. הבנייה הזאת (במעורבות של האיחוד האירופי) צימצמה עם השנים את רוחב המסדרון שבו עובר כביש ירושלים־מעלה אדומים, משני קילומטרים לפחות מקילומטר אחד. הבנייה הבלתי חוקית, שה"מינהל האזרחי" התעורר לפעול נגדה רק לאחרונה, מאיימת לקטוע ולמנוע בעתיד רצף ישראלי בין שתי הערים. העניין השלישי, המדאיג ביותר, הוא הקפאת בניית שכונת המגורים E-1, שהיתה אמורה, עוד לפני שנים רבות, לחבר את הר הצופים למעלה אדומים.
בהיעדר חיבור שכזה - שוב - עקב לחץ של ארה"ב - הוכרז לפני שנים אחדות השטח בשיפולים המזרחיים של הר הצופים כגן לאומי, ונאסרה בו בנייה כלשהי. אלמלא ההכרזה הזו הפלשתינים היו כנראה מחברים את ענתא שבצפון עם א־זעים שבדרום, ומותירים את מעלה אדומים כמובלעת מאחורי רצועה צפופה של יישובים פלשתיניים. מעלה אדומים היתה נותרת במקרה כזה מחוברת לירושלים באמצעות כביש בלבד, מעט בדומה לחיבור של הר הצופים לירושלים המערבית, ערב מלחמת ששת הימים.
האם סיפוח יתרום לשינוי המצב? סביר שכן. קל יותר לתמרן בתוך החוק הישראלי. האם סיפוח מבטיח שינוי? לא. השינוי תלוי בראש ובראשונה בחידוש הבנייה. הבנייה במעלה אדומים אינה צריכה להיות תלוית אישור מארה"ב. סביר גם להניח שטראמפ ואנשיו יתייחסו אחרת לבנייה ישראלית בהתנחלויות, בעיקר אם היא במסגרת "הגושים". סיפוח יועיל רק אם יצקו בו תכנים, כלומר - בנייה. את הסיפוח ראוי אפוא לנסות ולתאם עם ממשל ידידותי, כפי שממשל טראמפ מצטייר להיות. לעומת זאת, עידן טראמפ צריך לסמן קץ לתיאום ולהרשאות מצד וושינגטון לכל פעילות ישראלית מעבר לקו הירוק. כך נהגה אתמול סוף סוף עיריית ירושלים כשאישרה בנייה מעבר לקו הירוק. כך נהגו הממשלה והעירייה כשאישרו לפני ימים אחדים את הקו השני של הרכבת הקלה בירושלים בין הר הצופים לשכונה גילה, וכך צריך לנהוג מעתה לא רק בירושלים, אלא גם במעלה אדומים. מעשים תחילה. דיבורים - אחר כך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו