"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תוציאו את הילדים מהתחרות שלכם

,עודכן

הורים רבים - וגם כאלו שעדיין אינם הורים אבל כבר רואים את הנולד ואת מה שמצפה להם עם בואו - קראו השבוע את הפוסט שפירסמה יעל שליש. הפוסט הכאוב נכתב בעקבות חוויית "אמא של שבת" שעברה בתה הקטנה בגן, וזכה ליותר מ־50 אלף לייקים ועשרות אלפי שיתופים - עדות להזדהות הרבה של הורים עם הכתוב בו.

למי שפיספס: הבת הביאה לגן עוגה שאפתה אמה, כנהוג אצל מי שנבחרה להיות "אמא של שבת", אבל במקום להיות גאה ונרגשת, היא סיפרה לאֵם בדמעות ש"העוגה שלך לא היתה טובה. כל הילדים זרקו אותה לפח״. האם, יעל, גילתה כי מה שהאפיל על עוגת השוקולד שהכינה היתה ערימת המתנות הממותגות שהביאו הורי ה"אבא של שבת" ושהפכה - כמה לא מפתיע ומאוד מכעיס - לאטרקטיבית הרבה יותר בעיני ילדי הגן.

כאם לשלושה ילדים (נפלאים), אבל גם כאישה בעלת קריירה העובדת במשרה מלאה ותובענית, אני מבינה את הצורך ואת הרצון להעניק לילד שלך את הכי טוב. אבל הכי טוב, לדעתי, לא אומר הכי נוצץ, הכי יקר, הכי גדול, ובכלל, אולי כדאי כבר להעיף מהלקסיקון שלנו את המילה "הכי". נכון שחלק מההורים עשירים יותר, בעוד להורים אחרים יש פחות, אבל לפחות במסגרת הגן, שם מנסים להנחיל ערכי חינוך של הזדמנות שווה - חשוב להבין שצריך להוציא את הילדים מהמשחק הזה.

ולא כל דבר צריך להיות "הכי". מבחינתי, לצאת לטיול קטן, להרים אצטרובל, לאפות יחד עוגה (וכן, מותר גם עוגת שוקולד פשוטה וטעימה, בלי דף מודפס מסוכר של אלזה), ללוש יחד בצק לפיצה שתצא קצת עקומה אבל מלאת טעמים וזיכרונות אהובים, לקנות ולשחק יחד במשחק חשיבה - כל אלו הם מתנה.

לא צריך להפוך אותם לצרכנים כפייתיים ובלתי מסופקים כבר בגיל הרך. כשהם מקבלים ליום הולדת 3 טרקטורון כמעט אמיתי, ולפני שעוד למדו לקרוא הם כבר עם אייפון חדיש, מה הפלא שאפשר לשמוע מהם משפטים כגון "אמא, לא רוצה לנסוע השנה לפאריס, זה משעמם, אני אוהבת את ניו יורק". בואו נשאיר לילדים שלנו חלומות. אני מודעת לתחרות, למיתוג, למותגים, אבל האם ילדכם זוכר את הצעצוע שקניתם לו לפני שבוע?

"לפחות תחשבו כחברה מה זה עושה לנו", סיימה יעל את הפוסט המדובר, "תחרות, תחושת גדלות, השפלה, תבוסה, האדרה של כלום. הילדים מפתחים סף ריגוש שיוצא מכלל שליטה, ואנחנו מתפלאים שהם חצופים, לא מכבדים, מרגישים שמגיע להם הכל. עוד לא ראיתי ילד שמאושר ממתנה ממותגת יותר מילד שקיבל חתיכת עוגה. רק אימהות מאושרות ראיתי, וגם זה בספק. אז בבקשה, תפסיקו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר