זה כל השוני?

1סוני ווימס מזכיר את התלמיד שמגיע הביתה עם תעודה ובה כולם ציונים שליליים. פתאום האבא רואה שבזמרה לתלמיד יש עשר, ואז הוא מחטיף לילד סטירה. הילד שואל את אבא לפשר הסטירה ואז האבא עונה לו: "אחרי שאתה עושה כל כך הרבה צרות ולא לומד בשום מקצוע יש לך עוד את החוצפה לשיר?".

החטיבה המקצועית שטסה במארס שעבר להחתים את ווימס בניו יורק לא שמה לב לנורות האדומות שדלקו. למה נזרק מצסק"א לפני תום חוזהו, מדוע אפילו בפילדלפיה, בקבוצה הגרועה באן.בי.אי לא היה לו מקום והוא נפלט משם בפברואר. אם היו מאמצים את זכרונם היו זוכרים שאם ווימס לא היה אחד שחושב רק על שני דברים - ווימס וסוני - אזי סשה קאון היה מקבל ממנו כדור בנס מילאנו השני (חצי הגמר בו ניצחה מכבי 67:68) ומטביע במקום לזרוק שלשה חסרת סיכוי. אבל ווימס זה שם מוכר מינויים וידליק את הקהל לגהץ את כרטיסי האשראי. קליעה חשודה? שטויות. מחויבות? לא חשוב.

2העונה התחילה ואז ווימס קם על ארז אדלשטיין וטען שההתקפה לא ברורה ובקבוצה לא יודעים מהי האופציה השלישית והרביעית בהתקפה. כאילו שאת השנייה הוא כבר פתר. במקום לקנוס את השחקן ולהעמיד אותו במקום, ניקולה וויצ'יץ' מפיל את התיק על אדלשטיין ורמי הדר מבין את הרמז. צריך ללכת עם ווימס באש ובמים. הדר הלך עם ווימס במגרש, והלך הביתה.

והנה מגיע אתמול ליאור ליובין ומקבל פור של 40 נקודות. צסק"א משאירה בבית את דה קולו ותיאודוסיץ' (שווה ערך ל־20 נקודות) והרכבים תמוהים של איטודיס מקפיצים את מכבי ליתרון 20:38. אבל צסק"א זו קבוצה ולמרות משחק בינוני הפכה את המשחק. יוגב אוחיון החזיר את מכבי ליתרון ואז הלחץ של וויצ'יץ' עשה את שלו. ליובין נבהל, העלה את סילי במקום אוחיון וסוני ווימס עם אפס נקודות חזר במקום פניני.

ארבעה איבודי כדור בשלוש דקות ואינספור החטאות סיפק ווימס בשלוש הדקות האחרונות וליובין לא מיצמץ, במקום לזרוק אותו החוצה. מביך היה לראות איך מצד אחד צסק"א חוזרת למשחק עם שישה רוסים ובמכבי גם כשהישראלים טובים, לא סופרים אותם.

3שתי דקות לסיום אולי היה עדיף להכניס את מ.י.ק.י ברקוביץ' במקום ווימס? הוא לפחות לא היה מאבד כדורים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו