"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לקראת 2017: תמורות בריבית - שם וכאן

,עודכן

אם הכל ילך כשורה בתחום הכלכלי - תחום שבו דברים בדרך כלל לא מתקדמים לפי התחזיות - במהלך שנת 2017 יבצע הבנק המרכזי של ארה"ב (הבנק הפדרלי) לא פחות משלוש העלאות ריבית. עבור מרבית הישראלים יש לשער שמדובר במשהו שנראה רחוק, בהחלטות שיתקבלו הרחק מעבר לאוקיינוס האטלנטי, אבל כמו שכבר למדנו, בעולם של היום כאשר כסף זורם בלחיצת כפתור - ההשפעה יכולה להיות מקומית מאוד.

אחרי די הרבה שנים של ריבית אפסית, ריבית "נורמלית" לדולר יכולה לייצר לא מעט זעזועים במערכת הכלכלית. הבורסות עשויות לחוות התקפי חרדה, כפי שהן חוות מעת לעת. האג"ח הממשלתיות עלולות לרעוד בכל מיני מדינות מנופחות בחובות, וההשלכות של ריבית גבוהה יותר על שוק המשכנתאות יכולות להיות חמורות יותר במדינה כמו ישראל, שהתנפחה בה בועת נדל"ן בקנה מידה היסטורי למול מדינות שעסקו בלנקות את המאזנים של הבנקים מנזקי המגה־בועה של 2008.

כאן אצלנו בארץ המשמעות בשלב הראשון עשויה להיות התחזקות הדרגתית של שער הדולר. כבר ראינו את המטבע האמריקני "מתאושש" בתקופה האחרונה. עם זאת, עיקר הדרמה בתחום המטבעות היתה בחו"ל. הדולר הפך למטבע חזק מאוד בחודשים האחרונים, ולעומתו היורו הגיע לשפל. בארץ הוא מתנדנד באזור 4 שקלים - שער נמוך שכמותו לא זכור כבר 14 שנים. גם הלירה שטרלינג הבריטית עוד מלקקת את פצעי הברקזיט ורושמת שערים נמוכים במיוחד.

דולר חזק ושקל נחלש משמעותם ייבוא יקר מכל מקום שנקוב בדולרים, ודבר כזה עלול להוביל לשינויים במדד המחירים לצרכן. מנגד, הוא יכול לאושש את היצואנים לשם שינוי. אבל התעוררות אינפלציונית היא עניין מוחשי והיא עשויה להגיע גם מתחום הסחורות, היינו נפט ו"חבריו" האחרים. כך, למשל, התייקרות פתאומית של הפחם בחודשים האחרונים הובילה לייקור החשמל מתחילת 2017 במפתיע ב־3.7%, בניגוד להוזלה קלה שהיתה מתוכננת.

בנק ישראל עשוי למצוא עצמו נגרר להעלאות ריבית בהמשך השנה, ואם האינפלציה - בתרחיש שאמנם לא סביר כרגע - תצא משליטה, נראה את הריבית מטפסת מהר יותר. זה יהיה משמעותי במיוחד לבועת הדיור הישראלית ולמשפחות שלקחו משכנתאות עם רכיב של ריבית משתנה. כל ה"מתנה" של משכנתא בעלות נמוכה הולכת ועוברת מהעולם, וההתייקרות עלולה להפוך לתרחיש מעורר דאגה.

כאמור, אנחנו עדיין לא בטריטוריה החדשה, אבל חשוב להבין שכללי המשחק בתחום הריבית מתחילים להשתנות. זו תזוזה טקטונית שעדיין לא מורגשת על פני השטח, אבל כשיבשת הדולר מתנגשת ביבשת היורו, הזעזועים יכולים לשלוח גלי הדף כלכליים עד לפתח בתינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר