פיאניג'אני חייב לחשב מסלול מחדש

1. העונה של הפועל ירושלים היא סוג של רכבת הרים, שרוב הזמן היא בדרכה מטה וגורמת סחרחורת למפעיליה. גם הערב, מול קבוצה גרמנית שיטתית אבל לא במשחקה החשוב ביותר ואחרי ניצחון גדול על באמברג, ירושלים הצילחה לאבד יתרון דו־ספרתי ורק הברקות של דייסון בסיום מנעו את המשך הסחרור.

פיאניג'אני ניסה לזעזע את הקבוצה כשלא פתח עם קינזי (אולי הגיע הזמן לחפש לו מחליף?), וסטודמאייר הופעל היטב בהתחלה. כל עוד שחקני הפנים הרגישו שייכים, כמו ג'ונס ואליהו בהמשך, ירושלים נראתה טוב, אבל כשג'רלס ודייסון עברו לכדררת, אולם הפכה את המשחק. עכשיו לפיאניג'אני יש שלושה שבועות לחשב מסלול מחדש, אחרת שוב בפברואר תייחל ירושלים לזר תורן מסין שיציל לה את העונה, לפחות בליגה.

2 בלהט החבירה למכבי ת"א במאבק במינהלת, החלטת הנהלת ירושלים לשחרר את רפי מנקו היא בגדר שערורייה וזניחה של הדרך שליוותה את אורי אלון בתחילת דרכו במועדון. בריאל מדריד, המועדון הכי לחוץ באירופה, נותנים למאמן חופש פעולה, אבל יש גם מדיניות שלפיה חייבים לקדם צעירים. ריאל שילמה שכר לימוד כדי שסרחיו יוי יהפוך בהדרגה לאחד הגארדים המובילים ביבשת. באמצע העשור סוארס עלה שם בחמישייה לשבע דקות והשנה לוקה דונצ'יץ', ילד בן 17, מקבל את הבמה כדי להפוך לבודירוגה משופר.

היו ימים שהקהל בירושלים לעג לקבוצות אורחות, בייחוד מכבי ת"א, כאשר הציבו חמישייה אמריקנית בשאגות "אל אל ישראל". למרות חשיבות ההצלחה, ביורוקאפ עדיין יש שני מפעלים, ליגה וגביע, שבהם יש חשיבות גדולה לסגל ישראלי איכותי ועמוק.