מדינות הטרור הווירטואליות

לפני כשנה, ב־13 באוקטובר 2015, עלו בילאל אבו גאנם ובהאא עליאן, תושבי מזרח ירושלים, לקו 78 בשכונת ארמון הנציב בירושלים והחלו לירות ולדקור את הנוסעים ללא הבחנה. אבי, ריצ'רד לייקין, פנסיונר בן 76, נורה בראשו ונדקר בפניו ובבטנו מספר רב של פעמים ומת מפצעיו לאחר שבועיים.

הרצח האכזרי של אבי - שהצטרף לאלפי קורבנות שקיפחו את חייהם במתקפות טרור ברחבי העולם בעשור האחרון - מייצג מגמה גלובלית מדאיגה של התעוררות האיסלאם הקיצוני, שמזין את עצמו בעיקר באמצעות השימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות.

לצערי, אני יכול להמחיש בקלות את חומרת התופעה: סרטונים ובהם שחזור הפיגוע שבו נרצח אבי, תחת הכותרת "ההצלחה הגדולה", פורסמו בעמוד הפייסבוק של התאחדות הסטודנטים של ארגון חמאס וזכו לעשרות אלפי שיתופים. האמינו לי, מדובר רק בקצה הקרחון ובדוגמה אחת מתוך מיליוני הפוסטים והסרטונים.

נדמה שבשנת 2016 אין צורך להסביר את חשיבותה ועוצמתה של המדיה החברתית ויכולתה להשפיע על אנשים, אך כמאמר הפתגם - לכוח גדול מתלווה גם אחריות גדולה. אחריות, שלקברניטי החברות הגדולות לא מספיק ברורה. וכך, ברחבי הרשת צמחו להן "מדינות טרור וירטואליות" המשמשות פלטפורמה להפצת שנאה. אלא שהמדינות הללו, בניגוד לכל מדינה אחרת בעולם, נעדרות חוק לחלוטין. המשוואה ברורה: התפשטות האיסלאם הקיצוני, לצד הגידול המדאיג בכמות פיגועי הטרור, צמחה באופן דרמטי והתאפשרה בעיקר הודות לכוח האדיר של פייסבוק, יו־טיוב, טוויטר ויתר הרשתות החברתיות.

חשוב להבין: לרשתות החברתיות עומדים האמצעים הטכנולוגיים הדרושים כדי למגר לחלוטין את תופעת ההסתה. איך אני יודע? משום שלפני כמה שנים קיבלו קברניטי פייסבוק החלטה עקרונית שלפיה תכנים פורנוגרפיים יוסרו מכל עמודיה. לאלגוריתמים של מארק צוקרברג לקח פחות משבוע לאתר ולסגור כל חשבון שרק נחשד בהפצת פורנוגרפיה, והיום לא תוכלו למצוא חומר מסוג זה בפייסבוק.

ובכן, כפרפראזה לקריאתו המפורסמת של אריק שרון ז"ל לפני יותר מ־25 שנה - "מי בעד חיסול הטרור?" - אני שואל את מנהלי הרשתות: האם אתם בעד חיסול ההסתה ברשת? התשובה לצערי שלילית, או לפחות לא החלטית מספיק. פייסבוק היא חברה שמטרתה להרוויח כסף, גם אם מקורו בהכנסות עתק הנובעות משימושים של ארגוני ג'יהאד וטרור.

אז איך מתמודדים? בשנה האחרונה אני מוביל קמפיין במטרה להפעיל לחץ על פייסבוק לשנות את גישתה, ובמסגרתו, יחד עם משפחות נוספות של נפגעי טרור, הגשנו תביעה של מיליארד דולר נגד פייסבוק בארה"ב. גם בישראל אנחנו פועלים, ו"חוק לייקין" למניעת הסתה ברשת כבר עבר בקריאה טרומית בכנסת. המאמץ נשא פרי: הנשיא האמריקני ברק אובאמה כינס את מנהלי חברות המדיה החברתיות והבהיר להם שהוא מצפה שיתחילו לפעול בנושא; רשת טוויטר סגרה מאות אלפי חשבונות של דאעש; ואילו פייסבוק מינתה כמה נציגים כדי להתמודד עם סוגיית הטרור. והשבוע הודיעו פייסבוק, יו־טיוב וטוויטר כי החליטו לשתף פעולה בהקמת מאגר של תמונות וסרטונים הקשורים לטרור.

אבל הבעיה העיקרית היא שהחברות עדיין לא פועלות באופן אקטיבי, אלא מסתפקות במתן מענה נקודתי לתלונות ספציפיות על חומרים מסיתים. והחמור מכל: הן לא מסכימות לפרסם מידע לגבי האנשים שמנהלים את מערכת העריכה - כלומר אלה שמחליטים אילו תכנים יקוטלגו כמסיתים לטרור.

אנחנו חייבים להעביר לפייסבוק ולשותפותיה מסר ברור מאוד - הלייק היחיד שתקבלו מאיתנו יהיה תמורת מאבק בלתי מתפשר בהסתה לטרור. לא נסתפק בהודעות לציבור.

הכותב הוא תובע מטעם "שורת הדין" בתביעת המיליארד מול פייסבוק בניו יורק