למנוע אמצעי סחיטה כלפי נשים

בשנים האחרונות ניתנו פסקי דין שונים, גם מנוגדים, במגוון התדיינויות הנוגעות לדיני המשפחה בישראל. חלק מהמקרים אמנם חריגים וייחודיים, אולם לא מעטים דומים מאוד, ובכל זאת תוצאתם שונה. לאבסורד המתהווה הזה יש שתי סיבות עיקריות: הראשונה שבהן היא המציאות המשתנה, המחייבת התחדשות והתחשבות; השנייה נוגעת לח"כים, המקדשים לעיתים את מירוץ החקיקה ואת התחרות בינם לבין חבריהם ומגישים הצעות חוק מיותרות, גם שטחיות, בלי להתעכב ולראות את התמונה הכוללת.

השבוע זאת היתה הלכה חדשה בעניין תשלום דמי מזונות. משמורת משותפת של הורים ושקלול היכולות הכלכליות של כל אחת ואחד מהם ישפיעו באופן מובהק ומובנה על שיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים. זו בדיוק השעה לעשות סטופ וחושבים. לעצור יוזמות חקיקה שונות, להסתנכרן עם המציאות ועם מערכות השפיטה ולהפסיק בזמן את מלאכת האריגה, הנעשית טלאי על טלאי, של דיני משפחה מהותיים, ובפרט כאלה שיש להם השפעה על ילדים וטף.

על שולחנה של הכנסת מונחות הצעות חוק בשלבי חקיקה שונים, וכולן, לפחות לכאורה, קשורות אלו באלו; נישואין וגיטין, משמורת ומזונות, סמכויות בתי הדין ובתי המשפט, לידות וחופשות, סכסוכים וגישור. אי אפשר להתעלם מהעובדה שבבסיסן של כל אלה יש מניעים טובים ונכונים, המתכתבים עם השינויים במבנה המשפחה ובחלוקת התפקידים; שמתחשבים בעובדת מעורבותם הגוברת של גברים בחלוקת הנטל ובגידול הילדים; שמביאים בחשבון את הרחבת כושר ההשתכרות של חלק מהנשים. עם זאת, אי אפשר להתעלם ממניעים נסתרים של בעלי עניין, המבקשים ליצור בתהליכי הגירושין נתיבי סחיטה ומנופי לחץ כלכליים על נשים. הן תלויות ברצונו הטוב או הרע לתת את הגט המיוחל, ובשל כך נתבעות לוותר על זכויות ועל אמצעים.

פה צריך חוק הסדרה. לפני שמחוללים שינוי בחישוב מהותי של דמי המזונות, לפני שמבטלים את חזקת הגיל הרך ולפני שקובעים תהליכים שהרשויות אינן ערוכות לבצעם, יש לערוך הסדרה כוללת של דיני המשפחה בישראל. לפתור את סוגיית מירוץ הסמכויות בין בתי הדין הדתיים לבתי המשפט למשפחה; לספק אקלים משפטי, ארגוני וחברתי, המאפשר לזוגות לבחון בנחת את יחסיהם; לעודד הבנות והסכמות (גם כלכליות) ולסייע לקידום של הליכי גישור. ולפני הכל, יש למנוע פגיעה בילדים. להעניק להם תמיכה וביטחון, ולמנוע שימוש ציני בהם כחלק ממאבקי הורים.

שינוי אמיתי לא יכול שיבוא רק בהחלטה על צמצום דמי מזונות. בעמדת היועמ"ש, הנוגעת לחלוקת נטל המזונות בין ההורים, יש היגיון נקודתי בלבד. פתרון של כיבוי שריפה בנושא ממוני מסוים אינו פותר את מכלול הנושאים. ההסדרה צריכה להיות בעלת מאפיינים הוליסטיים, שלמים יותר. ראייה צרה - במקום תפיסת עולם כוללת - היא חסרת השראה, חסרת תכלית ותוחלת.

הכותבת היא יו"ר תנועת האישה הדתית־לאומית אמונהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו