אפשר להתחיל מהחדשות המעודדות: משרד הבריאות התחיל סוף סוף לרכז ברצינות ולהציג בפומבי נתונים ממוחשבים על התמותה החריגה, ועל התקלות והמחדלים בטיפול הרפואי בבתי החולים בארץ.
לכל ראשי מערכת הבריאות ברור כי מדובר בתופעה נרחבת, שנפגעים ממנה אלפים רבים של ישראלים מדי שנה, וכי למרבה הצער חלקם אף מתים כתוצאה מטיפול כושל, רשלני או מוטעה. עם זאת, במשרד הבריאות לא היה עד עכשיו וגם עתה אין עדיין מעקב רציני ושיטתי אחר התופעה. המצגת שהציג בשבוע שעבר המשרד דווקא מדגישה עד כמה המשרד מפגר וכושל באופן הטיפול, התיעוד והדיווח על התופעה.
לא רק שהדיווח הממוחשב לא כולל למרבה התדהמה אפילו חלק ניכר מבתי החולים בבעלות משרד הבריאות - אלא שהמערכת לא ניזונה כעת גם מדיווחים של בתי החולים של הדסה, רשת אסותא בבעלות קופת חולים מכבי, או מרבית המרפאות והמכונים של ארבע קופות החולים.
"המערכת סובלת מתת־דיווח על אירועים חריגים", אמרו במשרד, אך יש צורך לתרגם זאת באופן מפורש: בתי חולים בישראל מדווחים באופן חלקי ביותר על התקלות והטעויות בטיפול הרפואי. חלקם לא תמיד מדווחים אפילו על האירועים שהחוק מחייב אותם לדווח. כך, לדוגמה, על פי המצגת, ב־2016 דיווחו בתי החולים רק על 5 מקרים של טעויות במתן תרופה וכ־10 מקרים של תקלות במכשירים רפואיים - וזאת כאשר ברור לכל שהמספרים האמיתיים של תקלות כאלה עומדים על מאות לפחות מדי שנה. כך גם בקשר לכל הקטגוריות האחרות בדיווחים, שהן חלקיות ביותר, לא מלאות ולא משקפות את התמונה הקשה של התאונות הרפואיות בישראל.
הנתונים החדשים, דווקא בגלל שהם כל כך חלקיים ואקראיים, רק מחזקים את גודל המחדל המתמשך והבלתי נסלח של משרד הבריאות בטיפול בנושא. הגיע הזמן שראשי המשרד ידאגו ברצינות לשלום הציבור, יקיימו בקרה שיטתית, מקיפה, אמיצה, נוקבת ושקופה בנושא, וגם יבצעו פעולות קבועות כדי לצמצם ככל האפשר את התופעה שפוגעת באלפי ישראלים מדי שנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו