לבנון: נשיא בשליחות איראן

ההשפעה האיראנית ממשיכה להעמיק את חדירתה לתוך לבנון. למעשה, עם בחירתו של מישל עאון לנשיא לבנון הוא הצטרף לשורה של מנהיגים אשר תומכים בחיזבאללה ובאיראן. בכך הפך ראש הממשלה הסוני, סעד אל־חרירי, לבודד במערכה כנגד השפעתן של איראן וחיזבאללה.

לבנונים רבים התאכזבו מנאום הבכורה אשר העניק עאון לאומה הלבנונית אחרי היבחרו. במקום לדבר על הנושאים הבוערים בחר עאון להתמקד בשחרור לבנון מ"הכיבוש הישראלי" כדי למצוא חן בעיני אדוניו בטהרן. עאון לא יכול היה להיבחר בלי התמיכה של איראן. היה עדיף אם עאון היה מתמקד בסוגיית החשמל, אשר זורם כמה שעות בלבד ביום ברוב חלקי המדינה, או באלפי הלבנונים הנמצאים בבתי הכלא בסוריה או במצוקתם של אלפים מאנשי צד"ל אשר עד עצם היום תיקי החקירה נגדם פתוחים על לא עוול בכפם. במקום כל זה בחר עאון לנגח את ישראל. נאום דמגוגי טיפוסי של מנהיג ערבי אשר מבקש לשלהב את העם באמצעות מילים ריקות מתוכן. על איזה כיבוש עאון מדבר? הרי ישראל נסוגה מלבנון במאי 2005 לגבול הבינלאומי בקו הכחול, המוכר על ידי שתי המדינות.

באשר לעתיד הצפוי, כדי לנתח ולהעריך אילו צעדים עאון ינקוט, עלינו לדעת מי הוא באמת. למעשה עאון סימל בזמנו יותר מכל את ההתנגדות הלבנונית לסוריה. הוא כיהן ב־1988 כראש ממשלת מעבר והחזיק בתפקיד עד שנאלץ לגלות לצרפת ב־1990, בעקבות תבוסתו במלחמת השחרור נגד הסורים. על מלחמה זו הוא הכריז ב־14 במארס 1989, אולם צבאו הקטן נחל תבוסה קשה ועאון נאלץ לנטוש את ארמונו באישון ליל ב־13 באוקטובר 1990 לכיוון שגרירות צרפת בביירות, שם ביקש מקלט מדיני. צעד זה זכה לביקורת נוקבת מצד הלבנונים, אשר כינו אותו "גנרל הפיג'מה".

עד היום רבים מהלבנונים לא רואים בו איש הראוי לכהן כנשיא, מאחר שהוא נטש את רעייתו ואת בנותיו בארמון וכן השאיר מאות מחייליו לבדם מול הכוח הסורי אשר השתלט על הארמון. קרוב למאה חיילים הוצאו להורג בזמנו על ידי הסורים ועשרות נפלו בשבי. היה עדיף אילו עאון היה מזכיר בנאומו את אותם חיילים מסכנים, שלא ברור מה עלה בגורלם עד עצם היום הזה.

כאמור, ללא סיוע איראני עאון היה ממשיך רק לחלום על כהונה כנשיא, כפי שעשה מאז שנות ה־80. עשרות פוליטיקאים לבנונים לשעבר חיים כיום באלמוניות ואיש לא שומע עליהם, אך עאון בחר לתמוך בשנת 2005 בחיזבאללה ולהמר על הסוס הנכון.

בעוד בשנות ה־80 הוא היה בין המתנגדים לסוריה ולנוכחות האיראנית בלבנון, עאון הפך את עורו ובחר לתמוך בסוריה ובאיראן. הוכחה לכך היא תמיכתו בזמנו בהחלטה 1559 של האו"ם ב־2004, אשר קוראת לפירוק נשקו של חיזבאללה. ברם, בנאומו הוא לא ציין זאת והתעלם מנשקו של חיזבאללה, סוגיה אשר בוערת בלבנון ומטרידה רבים מכל העדות.

לא נותר לנו אלא לתהות אם יהפוך שוב את עורו ויתמוך בפירוק נשקו של חיזבאללה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו