האתגר: לחזור להיות מעורבים

תוצאת הבחירות בארה״ב משמעותית לעולם ולמדינת ישראל, ולמרות העובדה שצוות היועצים הבכיר חשוב, לנשיא עצמו יש השפעה רבה על עיצוב הביטחון הגלובלי. הממשל הבא ייאלץ להתמודד עם עולם מעורער: החל מהמזה״ת המתפורר, דרך אירופה המתמודדת עם גלי הפליטים והאיום בהתקפות טרור וכלה בהרחבת השפעתן של רוסיה וסין.

הבחירה היא בין שתי תפיסות עולם מנוגדות. קלינטון מאמינה במוסדות הבינלאומיים ובתפקיד ארה״ב בשימור הסדר והביטחון העולמיים; טראמפ תומך בגישת ״ארה״ב תחילה״, עד כדי מדיניות חוץ בדלנית ובהתאם לעקרונות עסקיים של השגת רווחים טובים יותר.

רוסיה של הנשיא פוטין, המחפשת להגדיל את עוצמתה הבינלאומית ומאיימת על שכנותיה, תמשיך לאתגר את ארה״ב. טראמפ יפעל לאתחל את היחסים עם מוסקבה כדי להפחית את המתחים בין המעצמות בנוגע לסוריה ולמחלוקות נוספות - דוגמת הפלישה הרוסית לקרים ותמיכת רוסיה בכוחות המורדים באוקראינה והמדיניות הנדרשת כלפי המדינה האיסלאמית. קלינטון תפעל להצר את צעדיו של פוטין, שאותו היא רואה כבריון הפועל להשיג ככל יכולתו. המשמעות אינה התנגשות הכרחית בין הצבאות, אלא הצרת צעדיה של מוסקבה והצבת קווים אדומים לפעולותיה הצבאיות.

אירופה מתמודדת בשנים האחרונות עם השלכות המשבר הכלכלי, גלי הגירה עצומים ומעשי טרור ברחבי היבשת. השקפתו של טראמפ על אירופה משתלבת עם מדיניות הפנים שלו – מניעת חדירת טרוריסטים וגורמים איסלאמיים קיצוניים הן לתחומי אירופה והן לתחומי ארה״ב, בד בבד עם הרחבת הסמכויות של רשויות הביטחון והגדלת מספר האזרחים המחזיקים נשק לצורך התמודדות עם התקפות טרור. קלינטון ביקורתית פחות בנוגע לאופן התנהלות בעלות הברית האירופיות של ארה״ב, אך גם היא קוראת להידוק הבדיקות ולמניעת כניסת טרוריסטים לתחומי אירופה.

המזה״ת הוא האתגר הגדול ביותר עבור הממשל הבא. חתימת הסכם הגרעין עם טהרן העלתה את איראן למעמד של מעצמה אזורית המגדילה את השפעתה במרחב – בסוריה, בתימן ולאחרונה גם בעיראק, עת מיליציות שיעיות שבחסותה נלחמות במוסול. בעוד שני המועמדים עשויים לפעול צבאית אם איראן תנסה לפרוץ אל הפצצה, מדיניותם בשנים הקרובות תהיה מנוגדת. טראמפ מכנה את הסכם הגרעין עם איראן ״אחד הגרועים ביותר שנעשו על ידי מדינה כלשהי בהיסטוריה״, אך אין לצפות שיבטל אותו אלא יפעל להצר את צעדי איראן, ולא יאפשר לה לכרסם בהגבלות שעדיין מוטלות עליה. קלינטון אמנם תמכה בהסכם הגרעין אך היא תנקוט, להערכתי, מדיניות יד קשה יותר מהנשיא אובאמה.

המדינה האיסלאמית צמחה והתפתחה בתקופת אובאמה. היא החזירה לאזורי השליטה שלה התנהלות קדם־תנ"כית של הרג חסר הבחנה ועריפת ראשים, וכן סחר מזעזע בנשים. שני המועמדים רואים בדאעש איום על שלום העולם וכוח שיש להביסו באמצעות קואליציה מערבית משולבת עם מדינות ערביות - מה שארה״ב עושה כיום ממילא. ואולם אף אחד מהם לא יציב חיילים אמריקנים על הקרקע כדי להילחם בארגון זה.

המלחמה הנמשכת בסוריה היא מהכישלונות החמורים ביותר של אובאמה, והאירועים במדינה המרוסקת ימשיכו להעסיק את וושינגטון גם בעתיד. הילארי נכונה יותר למעורבות אמריקנית בסוריה מאשר טראמפ. היא גם תומכת באזור ללא טיסה, פעולה שתגן על אזרחים אך עלולה להוביל להתנגשות ישירה עם כוחות רוסיים, בעוד טראמפ תומך ביצירת אזורים בטוחים לפליטים אך טוען שמדינות ערב העשירות צריכות לממן זאת.

לאחר שמונה שנים של מתח ביחסי ארה״ב־ישראל תחת אובאמה, אפשר לצפות שהן הילארי והן טראמפ יפעלו לחימום היחסים עם ירושלים ועם רה"מ נתניהו. עם זאת, אפשר לצפות שהנשיא טראמפ יהיה קשוב יותר מהנשיאה קלינטון לצורכי הממשלה הנוכחית הן בהיבט הפלשתיני והן בדרישה להצרת צעדיה של איראן במרחב המזרח־תיכוני המדמם והנפיץ.

הכותב הוא מרצה וחוקר בביה"ס לממשל, הבינתחומי הרצליה