הורים, איפה האחריות שלכם?

בכל בוקר, כשאני לוקח את בתי הקטנה לגן ברגל ברמת גן, חולפים על פנינו לפחות עשרה בני נוער רכובים על אופניים חשמליים שדוהרים לתיכון. הם רוכבים על המדרכה, כמובן, כי שמונה בבוקר היא שעה של עומס תנועה כבד ברחוב הרא"ה, ואני מניח שעל המדרכה הם חשים בטוחים יותר. וכן, המילה היא "דוהרים". דוהרים לעברנו, זו ההגדרה המדויקת. ובכל פעם שאני רואה אותם, עם הכובעים האופנתיים, משקפי השמש הגדולים והאוזניות הגדולות באוזניים, אני אומר לעצמי בלב - "זה ייגמר רע".

שלשום בלילה זה אכן נגמר רע. נער תמים בן 15 מת על הכביש. נער מלא בחלומות שלא יזכה להגשים עוד. עם משפחה הרוסה. עם חברים שאולי, אולי - אבל סביר שלא, ילמדו את הלקח. סביר שלא, משום שלא מדובר בתאונה הראשונה, ומשום שעושה רושם שהאדישות חזקה מכל תמונה של זירת תאונה בעיתון.

אפשר לזעוק עד השמיים ולשאול איפה גורמי האכיפה, והזעקה בוודאי נכונה. כי לא מספיק לאסור באמצעות תקנות על ילדים לרכוב על אופניים חשמליים, כפי שלא מספיק לחייב בחוק לרכוב עם קסדה. את החוקים יש לאכוף,

וביד קשה. והדרך היחידה היא החרמת האופניים למי שלא מציית לחוקים ולתקנות בנושא, שנכתבו בדם.

ובכל זאת, איפה אתם, הורים? מדוע אתם נכנעים לילדים שלכם? ואם כבר נכנעתם, מדוע אתם לא מתעקשים שהם ירכבו בצורה בטוחה – גם בשעות היום, אבל בטח ובטח בחושך. מה עוד צריך לקרות כדי שתבינו את הסכנה שאתם בעצמכם מכניסים הביתה? הרי לא יעלה על הדעת שהילד או הילדה שלכם ייקחו את המכונית שלכם לסיבוב, נכון? אז מה ההבדל? מה ההבדל בין טוסטוס לבין אופניים חשמליים? כלי תחבורה ממונע, שבמישור יכול להגיע גם למהירות של 30 קמ"ש, הוא מסוכן בדיוק באותה מידה.

• • •

הורים יקרים, עכשיו יש לכם מתבגר בבית. בגיל הזה, החבר'ה האלה הם אמנם כבר גדולים להרבה דברים, אבל הם עדיין קטנים מאוד כדי לקבל אחריות מלאה על דברים אחרים. ואתם שם כדי לדאוג להם, ללוות אותם, ללמד אותם כיצד להימנע מטעויות.

הרי כשהוא או היא היו קטנים, נגיד בני שנתיים, הקפדתם לבדוק את הצעצועים שאתם קונים להם ולוודא שהם לא מסוכנים עבורם. בדקתם שאין חלקים קטנים שהאהובים הקטנים שלכם עלולים לבלוע ולהיחנק. בדקתם שהאצבעות הרכות שלהם לא ייתפסו בצעצוע הנוצץ שקיבלו מסבא וסבתא. החלפתם את שולחן הקפה בסלון ממרובע לעגול רק כדי שלא יהיו פינות חשופות שיסכנו את הקטנים, ושמתם את התרופות במקום גבוה כדי שלא יהיו בהישג ידם. אז עכשיו הקטנים שלכם כבר גדלו, אבל האחריות שלכם כהורים לא נעלמה.

כשהם על הכביש, עם הכלי המסוכן הזה, אתם צריכים לדאוג עוד יותר, ולפעול בהתאם. כי עכשיו, כשהילד שלכם נוסע בצורה לא אחראית – אתם אחראים. בעיקר כי אתם הראשונים שיכולים, אולי, למנוע את האסון הבא.