"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עוד פרק במורשת הצביעות של אונסק"ו

,עודכן

24 מדינות, שיודעות היטב היסטוריה, הצביעו בעד ההחלטה המבישה, בין בגלל דעת הרחוב (כך במקרה של מצרים), בין בגלל עמדת מדינות ערב (ברזיל, מקסיקו) או סתם בגלל מדיניות חוץ מסורתית (רוסיה). גם צרפת, שבעבר תמכה, הפעם "רק" נמנעה. אולי צריך עוד סבב כדי שהצרפתים יתנגדו למשהו שהם יודעים שהוא סילוף ההיסטוריה רק כדי לרצות את הפלשתינים.

אונסק"ו זה כמו האו"ם רק עם פחות שיניים. הארגון הזה, שכבר הרגיל אותנו בעבר לכמה החלטות שערורייתיות, הצליח להוכיח נאמנות לעצמו ולמורשתו.

אם ליהודים אין זיקה למקומות הקדושים בירושלים, לאונסק"ו יש זיקה לשקר, לטמטום, לצביעות ולקשקשת.

הדבר המקומם בסיפור הזה הוא העובדה שבמסגרת היחסים הדו־צדדיים של ישראל, כל אותן מדינות שתמכו בהחלטה יסבירו לנו כמה הן מבינות אותנו, את איומי הטרור ואת צביעות הפלשתינים. אבל ברגע שדרישה פלשתינית עולה על סדר היום, פתאום תוקף פחד אמיתי את המדינות האלה, שחוששות מהרחוב שלהן.

זה מקומם, אבל לא צריך לייאש. זה לא צריך לייאש כי לאונסק"ו יכולות מוגבלות. יש להחלטה ערך סימבולי, אבל לא בגללה היסטוריה בת אלפי שנים תשתנה כך פתאום. את הלגיטימציה שלנו למקומות הקדושים, איננו צריכים לקבל מאונסק"ו, הנאמנה למורשת הצביעות שלה.

ועם כל זאת, כל הנציגים שהצביעו אתמול בעד, נגד או נמנעו, מוזמנים לירושלים, בירתה של ישראל - היום ובעוד 2,000 שנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בועז ביסמוט

כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.

כדאילהכיר