"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קלינטון שידרה התנשאות וריחוק

,עודכן

דונלד טראמפ התייחס לקלטת כבר בתחילת העימות, אמר כי אף אחד לא מכבד יותר נשים ממנו ומיד עבר לדבר על דעא"ש. העביר נושא במקום להתנצל, מה שגרם לעיתונאים בחדר להרים גבה ובצדק. ראוי היה להיות יותר אמפטי ואף להצהיר על מינוי שרות בממשל הפדארלי שיקים, או בכלל התייחסות מקדמת ומעצימה נשים.

טראמפ אמנם השתפר מהעימות הקודם, למרות שהגיע פצוע וחבול. הוא ידע שאין לו מה להפסיד והלך בכל הכוח, גם על ביל ויחסו לנשים, וגם על נושא האימיילים של קלינטון, שהביא גם את רגע השיא (או השפל, תלוי בנקודת המבט), כשאמר שאם הוא יהיה נשיא, קלינטון תשב בכלא.

הילארי קלינטון למרבה ההפתעה לא השכילה לנצל זאת עד תום. היא שיחקה הגנתית, מבחינתה העיקר היה לא לעשות טעויות ושידרה את זה לאורך כל העימות. קלינטון התמודדה בצורה טובה עם החבטות המילוליות וההתקפות של טראמפ, והחזירה כמה משל עצמה.

אך בסופו של דבר, הייתה רחוקה מהנוקאאוט שיכלה להשיג באמצעות עשיית מנעמים מהדלפת הקלטת והותרת חותם בל ימחה של טראמפ כשונא נשים ואיש המבזה את ערכי המשפחה. קלינטון יכלה לערער אותו בקרב תומכיו בנקודות בלתי נסלחות מבחינתם ובראשן ערכי המשפחה.

קלינטון חייבת לרכוש "קסם אישי", לקבל קצת מהיכולת של אובמה להתחבב על אנשים, גם כשדיברה על הילד הסורי הפצוע, היא התקשתה לרגש, נשארה כל העת רצינית מדי ומרוחקת. מחייכת באילוץ כל אימת שטראמפ תוקף אותה, מה ששידר התנשאות וריחוק, קצת יותר רגש לא היה מזיק.

אסטרטגיית אי עשיית טעויות פועלת לרעתה ומשאירה את הלגיטימיות של טראמפ לאורך כל הקמפיין. טראמפ דיבר נכון וממוקד יותר, פנה לקהלי היעד שלו והמשיך בצורה השגרתית כפי שפעל עד כה, לטוב ולרע. ולבסוף, העימות הביא אולי לעצירת הסחף וההתדרדרות שלו. טראמפ ידע שככל שהעימות יהיה יותר מעניין ורווי "דם", כך ידברו עליו יותר ולא על הקלטות שלו.

בסוף, טראמפ לא הצליח לשנות את סדר היום התקשורתי ולמנוע את העיסוק התקשורתי בשאלה – מה עוד יתגלה לגביו עד סוף המרוץ?

מתכונת "אסיפת העם" (town hall) נועדה להוות הזדמנות בשביל אותם מצביעים "מתנדנדים" לשאול את המועמדים שאלות, והם ישיבו תשובות ענייניות ואמתיות. העימות הנוכחי, שהיה אמור לתת מקום נכבד לשיח בין המתמודדים לציבור הבוחרים, הפך להיות זירת התגוששות בין המועמדים, ואילו הקהל נותר ברקע.

מרוב צעקות והפרעות (לא הדדיות), לקח זמן רב, עד שהקהל קיבל באמת הזדמנות לשאול שאלות. טראמפ יכול היה לנצל את השאלות של המצביעה המוסלמית והמצביע האפרו אמריקאי, בכדי לנסות קצת לפנות לקהלים שמחוץ לבסיס המצומצם שלו, אבל הוא פספס את שתי ההזדמנויות.

כמו בכל עימות שאינו מוכרע בצורה ברורה. המשוכנעים חושבים שהצד שלהם הצליח יותר. העובדה שלפי סקר ה-סי.אנ.אנ 57% מהצופים בעימות סברו שקלינטון ניצחה, מלמדת על אחוז התמיכה בהילארי בקרב הצופים, הרבה יותר מאשר על הצטיינותה בעימות.

* הכותב הינו מנכ"ל ספוט תקשורת ואסטרטגיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר