"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
דווקא הוא: פרס וחיזוק היישוב

דווקא הוא: פרס וחיזוק היישוב

,עודכן

עם פטירתו של שמעון פרס חשתי בצורך להעלות קווים לזכרו ודווקא ביחסו להתיישבות ביהודה ושומרון (כמובן בלי להמעיט מחלקו הקשה מאוד בקידום "הסכם אוסלו") וכמי שהיתה לו הזכות להיות שותף להקמת עפרה.

תמיד אזכור שעפרה הוקמה כ"מחנה עבודה" של משרד הביטחון. זכינו בתואר הזה כי קבוצה קטנה בהובלת חנן פורת ז"ל התקשרה לקבלן אשר בנה באותה עת את המחנה הצבאי בהר בעל חצור ולחצה עליו לקבל בקבלנות משנה את גידור המחנה. ואכן, במשך כחצי שנה יום־יום נסעה "פלוגת העבודה" מירושלים להר בעל חצור. כל אותו זמן לטשנו עינינו למחנה ירדני נטוש (כיום היישוב עפרה) כבסיס סביר להקמת יישוב. בט' באייר תשל"ה החלטנו שבסיום העבודה, במקום לחזור לירושלים, נתמקם בעפרה.

מובן שבכל אותו הזמן היו מגעים בין לשכת שר הביטחון פרס לבין אנשי גוש אמונים בהנהגת פורת, ואכן באותו הלילה ניתנה הוראה לצבא שלא לפנות אותנו. קשה היום להבין את המשמעות העצומה של החלטה זו. טרם עליית עפרה על הקרקע לא היתה כל נוכחות יהודית אזרחית בין עפולה לירושלים.

גם כחצי שנה מאוחר יותר בסבסטיה, פרס כשר הביטחון הוביל להסכם בין אנשי גרעין אלון מורה של גוש אמונים לבין ממשלת ישראל, שאיפשר את הקמת היישוב קדומים. יש אומרים כי פרס עשה זאת כדי לקנטר את רה"מ דאז יצחק רבין ז"ל, אך אני לא סבור כך. נכון הדבר שאני, כמזכיר צעיר, ביקשתי פגישה עם רבין כדי לקבל הכרה בנו כיישוב חוקי, אך ראש הלשכה אלי מזרחי אמר לי: "אתם הבייבי של פרס, אין לך מה לחפש כאן".

כדי להבין את רוח התקופה יש לזכור שחברים מרכזיים במפלגת המערך היו גם חברים בתנועה למען ארץ ישראל השלמה. ובמידה מסוימת בשנים אלו פרס היה ממוקם ימינה לרבין. כבר בתחילת הדרך הוא בא לבקר ונטע עץ במקום, ואנשי משרדו אף הזמינו במסגרייה בעפרה סולמות למטוסי הכפיר כדי לספק תעסוקה לחברים ביישוב. יתרה מזו - במלאות 80 לפרס, הגיע ביוזמתו לעפרה צוות מרשת BBC כדי להראות להם את חלקו בבניין עפרה.

זוכר אני אירוע נוסף שבו הייתי שותף ושבו הפגין פרס אחריות לאומית: מייד לאחר הסכם אוסלו ומעבר רמאללה לשטח A נחסמה הדרך של ילדי דולב לבית ספרם בבית אל. נאלצתי להורות על סלילת כביש עוקף רמאללה שיאפשר תנועת אזרחים ותלמידים בין בית אל לדולב. כשהצבא גילה זאת, ניתנה הוראה לחסום את הכביש ולא לאפשר את הסעת התלמידים. החלטתי לצום במקום עד שנקבל אישור לפתיחת הציר לתנועה.

היה זה לאחר רצח רבין, כאשר פרס מכהן כרה"מ לקראת בחירות. האווירה בתקשורת ובחברה היתה עוינת למתנחלים כשותפים ברצח רבין. ביום השלישי לצום סוכם עם אלוף הפיקוד שנעלה את הבעיה בפני פרס ונקבל את עמדתו. לשמחתי הרבה, הוא שקל זאת בצורה עניינית והורה לצבא לאפשר תנועת אזרחים בכביש זה.

יהי זכרו ברוך.

הכותב הוא לשעבר מנכ"ל מועצת יש"עטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו