"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הליך שמעלים את קול הקורבן

,עודכן

שוב כותרת ראשית, שוב רעש תקשורתי. תיק תא"ל (מיל') אופק בוכריס והמתלוננות על הטרדות מיניות ואונס הולך לגישור. מדובר בהליך שנקבע בביהמ"ש בדיון פלילי כתהליך משפטי נטו. הסניגוריה והתביעה נפגשות ללא הפוגע והנפגעות, כדי להסכים על תיקון כתב אישום ו/או על עונש או על טווח עונש מוסכם. התביעה במקרה הזה (הפרקליטות הצבאית) מייצגת בחורות צעירות, חיילות בזמן הפגיעה, ואינטרס הצבא לנגד עיניה. הסניגור מייצג באופן ישיר את בוכריס, שיכול לשמוע את קולו אם צריך, בגישור זה. אבל מה עם הנפגעת? והנפגעות? מי מגן עליהן בתהליך זה באופן ישיר? מי שומע אותן? מי מקשיב לכאבן, להתמודדותן, למצב שבו היו נתונות? אף אחד.

הנפגעת/נפגעות, הקורבן, ממשיכות להיות אובייקט שאינו קשור במישרין להליך. הקורבן לא משמיע את קולו במהלך הגישור, ובעצם אין לו תפקיד. וכאשר אנחנו מדברים על עבירות מין, אי אפשר שלא לזעוק לשמיים ולצעוק על פעולה אלימה ומכאיבה. שלא לומר פגיעה שנייה, לפעמים כואבת יותר. ושוב מרות, ושוב הקטנה והשתקה.

קיימת אלטרנטיבה למצב העגום הזה, וזהו תהליך "צדק מאחה". התהליך מבוסס על מפגש מונחה בין הפוגע והנפגע עם נציגי קהילה, מתוך תפיסה כי הקהילה גם נפגעת ממעשה העבירה והיא גם מסייעת בשילוב מחדש של הצדדים כחברים מתפקדים בתוכה. יש הכנה רבה לתהליך כזה, שמתחיל בהסכמת הנפגע והפוגע להשתתף. "הסכם האיחוי" הוא תוצאת התהליך שמאפשר לשופט לשקול את ההסכם במערכת שיקוליו בגזר הדין.

במקרה של הנפגעת/נפגעות בתיק בוכריס, "צדק מאחה" יאפשר להתחיל תהליך ריפוי. כחלק מהתהליך, על הפוגע להקשיב לכל מה שיש לקורבן להגיד. לתיאור איך הוא פגע בה, מה הרגישה, איך זה משפיע עליה היום. הנאשם־הפוגע שומע ממנה תיאור של הפגיעה והכאב והנזק שהוא גרם, ומשמיע גם את דבריו. גם אנשי הקהילה, למשל אנשים מהיחידה, משמיעים את דבריהם. התהליך מיועד לאפשר תיקון הנזק שנגרם בשל מעשיו של הפוגע. הפוגע מכיר בנזק שהוא גרם, וכל המשתתפים דנים בשאלת תיקון הנזק. כאן מקומו של הצד הנפגע שוב להשמיע את קולו. יש נפגעים שמעוניינים בפיצוי כספי, ויש מקרה שבו מבקשות הנפגעת או הקהילה שהפוגע ילך ויספר בפומבי על חומרת מעשיו ועל השלכותיהם וישתמש בכוחו להשפיע בחיוב על צעירים, לדוגמה, או יעביר שעות התנדבות במוסד מסוים.

ובחזרה מהירה למציאות שלנו ולפרשת בוכריס. "קרב חייו"?, "לא היה ולא נברא"? - גישה מלחמתית זו אינה דומה לתהליך של "צדק מאחה". היה טוב, ויפה שעה אחת קודם, שמערכת המשפט בישראל היתה מכניסה ומחילה את תהליך "הצדק המאחה" שכבר פועל במסגרת מצומצמת בארץ, גם על פשעי סמכות וניצול מרות מינית לחיילות בצבא ההגנה לישראל, ואף לכל הנשים בישראל בכל המסגרות באשר הן.

הכותבת היא מנכ"לית "מוזאיקה - המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה"טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר