טרגדיית ה"רצח בשם הכבוד"

לפני ימים ספורים נרצחה בדם קר, לעיני ארבעת ילדיה, תושבת לוד בת 32, ככל הנראה על רקע כבוד המשפחה. הרצח המזעזע מעלה שוב לסדר היום הציבורי את סוגיית האלימות נגד נשים במגזר הערבי. למעשה, מאות נשים נרצחות בכל שנה בעולם הערבי והמוסלמי, שלא לדבר על אלפי פצועות, רק משום שביצעו טעות אחת שבעיני קרוביהן היא קריטית, "תיהרג ובל תעבור". מי שתחלל את כבוד המשפחה דינה מוות, ותירצח בידי בני משפחתה החשים שכבודם חולל ושרק על ידי רציחתה יכפרו על החרפה וישיבו את הכבוד למשפחתם.

גזר דין של מאסר עולם אינו גורם מרתיע בעבור הרוצחים. על פי תפיסת עולמם של חלק לא קטן מהערבים, הרבה יותר קל לחיות עשרות שנים בכלא מאשר לחיות עם הקלון (אלעאר). אף על פי שאין להצדיק בשום פנים רצח של מישהו, האבסורד הוא שלפעמים אותן נשים נרצחות רק בגלל חשדות. כמו כן, תהיה זו טעות גדולה לנתק את המושג קלון מהמושג כבוד. שני המושגים האלה קשורים זה לזה. כך, למשל, על פי תפיסה זו, רק מותה של אותה אישה יכול למחול לה על העוונות והחטאים שהיא עצמה ביצעה במהלך חייה. דוגמה לכך היא אותן נשים אשר מבקשות לבצע פיגועי התאבדות כדי לכפר על פגיעה בכבוד המשפחה.

כמעט רוב המקרים, אם לא כולם, קשורים למגדר אחד שזה הנשים. בחברה הערבית האישה היא הכבוד של המשפחה. כל התנהגות שלא תואמת את ערכי החברה עלולה לפגוע בכבוד המשפחה. במקרים רבים אשר התרחשו בעולם הערבי, נשים שנאנסו נרצחות על ידי קרובי המשפחה בטענה שהן לא "שמרו על עצמן". נוסף על כך, רבים הם המקרים שבהן נשים נאנסות ולא מדווחות למשטרה מתוך חשש מההשלכות הקטלניות. לעיתים מדובר אף באונס בתוך המשפחה.

ההלכה היהודית קובעת שאישה בוגדת דינה כרת. במסורת היהודית עונש הכרת הוא עונש המבוצע בידי שמיים, ולא בידי בני אדם. בודדים הם המקרים שבהם יהודים רצחו את בנותיהן או את נשותיהן על רקע חילול כבוד המשפחה, אם כי אפשר למצוא דוגמאות בודדות. בחברה הערבית נוהג זה ידוע, מוכר ואף מקובל, למרות העובדה שבשנים האחרונות אנו רואים פעילות ענפה בכמה מדינות ערביות, בעיקר מצד נשים, להפסקתו. הסיסמה של אותן נשים היא "לא רוצחים מתוך כבוד". לעומת זאת, בחברה היהודית אין הדבר מקובל, ורוב הישראלים מתקשים להבין את מעשי הרצח המתבצעים על רקע חילול כבוד המשפחה.

היהודים מקדשים את החיים. שמירה על ערך חיי האדם, הכוללת שמירה על הנפש, היא ערך עליון עבורנו. לעומת זאת, מי שלא מכיר את התרבות הערבית אינו יכול להבין את מניעיו של הגרוש, או האב או אח, אשר רוצחים את קרובת משפחתם בידיעה ברורה שהם עלולים להישלח בוודאות לבית הכלא. על פי התפיסה בחברה הערבית, עדיף להישלח לכלא למאסר ממושך מאחורי סורג ובריח מאשר לחיות עם הקלון.

לפעמים מעשי רצח אלה מתבצעים בחסות המדינה או בהגנתה. כך, למשל, אישה שבגדה בבעלה במדינות המפרץ המאמצות את חוקי השריעה (במקום חוקים אזרחיים), תיקרא זאניה (אשה שזנתה). היא תיענש באמצעות סקילה באבנים עד מוות, לפי ההלכה המוסלמית. במגזר הערבי בישראל ובמדינות המערב נרשמים בכל שנה עשרות מקרים של מעשי רצח על חילול כבוד המשפחה, זאת למרות פעולות הסברה של עובדות סוציאליות והתערבות המדינה. נראה שיש בכך כדי להצביע שהזהות האתנית והדתית (חוקי האיסלאם) בקרב המוסלמים בישראל ובמערב עדיין גוברת על הזדהותם עם המדינה ועם חוקיה.

הכותב הוא מזרחן ועמית מחקר במרכז לתקשורת בינלאומית CIC באונ' בר־אילן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו