הדימוי הוא המסר | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדימוי הוא המסר

, עודכן
0

חרף תמיכתו האינטנסיבית של אובאמה, קלינטון מגיעה לעימות מול יריבה טראמפ כשידה על התחתונה • אירועי הטרור האחרונים חיזקו את המועמד הרפובליקני, שבניגוד לקלינטון ולאובאמה, לא מזלזל בסכנת הטרור

השבועות האחרונים לא האירו פנים למועמדת הדמוקרטית לנשיאות, הילארי קלינטון. לאחר שנהנתה מיתרון ניכר בסקרי דעת הקהל בעקבות ועידת פילדלפיה, והצליחה לאחות את השסע בינה לבין יריבה ברני סנדרס, וכך להבטיח לעצמה פלח נכבד ממחנה תומכיו של הסנאטור הקשיש מוורמונט, היה נראה שנסללה דרכה לשוב לבית הלבן, והפעם כנשיאת האומה. על רקע החלטתם של רוב הצעירים הליברלים תומכי סנדרס, החולמים עדיין על גן עדן סוציאליסטי ועל שינוי רדיקלי באורחות חייה של החברה האמריקנית, ללכת בעקבות מנהיגם ולהעניק את תמיכתם למי שמהווה באישיותה ובמדיניותה התגלמות טהורה של הסדר הפוליטי, הכלכלי והחברתי הקיים, היה דומה שהפור במערכת הבחירות של 2016 כבר נפל בחודש אוגוסט. לקלינטון גם הובטח רוב מוצק בקרב קהילות מיעוטים מרכזיות (ובמרכזן הקהילה השחורה וההיספנית), בקרב נשים ובקרב תושבי הפרברים האמידים בכרכים הגדולים, הנמנים עם מעמד הצווארון הלבן.

ואולם, למרות שתשתית התמיכה במועמדותו של דונלד טראמפ, המורכבת מלבנים הנמנים עם מעמד הצווארון הכחול וממצביעים קשישים, הצטיירה כמצומצמת בהשוואה לקואליציה המגוונת שקלינטון הצליחה לגבש, התברר במהלך החודש הנוכחי, שהשמועות על מותו הפוליטי של איל הנדל"ן היו מוקדמות.

אפקט "מיילגייט"

ראשית, התברר שפרשת שרת הדואר האלקטרוני הפרטי, שבו השתמשה קלינטון במהלך כהונתה כמזכירת המדינה, לא היתה בבחינת כשל ביורוקרטי שכולו רשלנות. בפועל היתה זו תיבת פנדורה שחשפה חוסר אמינות בהתנהלותה, שבאה לכלל ביטוי בגרסאות הסותרות שסיפקה לחוקריה בכל הנוגע להיקף המידע המסווג שהועבר בערוץ הפרטי שלה. בה בשעה שיקף הדבר את העובדה שמחלקת המדינה תחת שרביטה התנהלה בשיטה של "פגישה תמורת תרומה". במילים אחרות, מעבר לסיכון הביטחוני שהיה טמון בשליחת ובקבלת מידע סודי ורגיש בצינורות בלתי מאובטחים, חשפה שערוריית "מיילגייט" את נורמות ההתנהלות הפסולות, שלאורן פעלה לכאורה משפחת קלינטון במשך שנים.

ואכן, מאחורי החזות הצדקנית של הקרן המשפחתית, שהוגדרה כפילנתרופית, התברר שהתפתח, תחת חסותה, קשר סימביוטי בין הון לבין שלטון, שהיה רחוק באופיו מן היעד המוצהר של גיוס כספים למען קידום פרויקטים לאומיים ובינלאומיים סביבתיים, בריאותיים וחברתיים נאצלים.

פרשה זו, שהסתעפויותיה השונות צצו שוב אל פני השטח ופגעו פגיעה אנושה בנקודת התורפה המרכזית של המועמדת הדמוקרטית, הלוא היא סוגיית היושרה שלה, הפכה לכדור שלג ששינה לפחות באופן זמני את כיוונה של ההתמודדות. זאת, במיוחד לנוכח הפער הקוטבי שנחשף בין מחויבותה המוצהרת של קלינטון להעניק סיוע למוקדי מצוקה הן בארה"ב והן בעולם כולו - לבין אמירותיה המתנשאות והמזלזלות כלפי אוכלוסיית תומכיו של יריבה הרפובליקני טראמפ, ששידרו אליטיזם מנוכר ובוטה.

על רקע זה, אך טבעי הוא שפרשת האלרגיה לכאורה שממנה סבלה קלינטון, שעד מהרה התבררה כדלקת ריאות שהוסתרה בזמן אמת מהעין הציבורית, תקבל תהודה כה מסיבית בציבור. שכן, לא זו בלבד שהיה מדובר בסוגיה הקריטית של כשרותה הפיזית של המועמדת לשאת בנטל שאין כבד ממנו, אלא שהניסיון להתכחש למציאות ולהציג מצג שווא על אודות מצב בריאותה של קלינטון נתפס כנדבך בתוך קוד תפעולי קבוע, המבוסס על הנטייה למניפולציה, להונאה ולהתחמקות מקיומו של דיאלוג כן, אמין והוגן עם "העם הבוחר".

קו פרשת המים?

ואם בכל זאת לא היה די, הציב גל הפיגועים האחרון שפקד את מינסוטה, ניו ג'רזי וניו יורק במרכז התודעה וסדר היום הציבוריים את יעד המלחמה בטרור מבית ומחוץ. לית מאן דפליג שמכלול זה של איומים מוחשיים ומיידיים משחק ישירות לידיו של המועמד הרפובליקני. ואמנם, הגם שיריבתו למירוץ הביעה לא אחת את מחויבותה להילחם בארגון דאעש עד חורמה, היה זה דונלד טראמפ שהציב מלכתחילה על דגלו את יעד המאבק הבלתי מתפשר בטרור ובגורמי וארגוני האיסלאם הרדיקלי, והבטיח לנקוט צעדים חקיקתיים ואדמיניסטרטיביים מרחיקי לכת כדי להפוך את חוצותיה וכרכיה של אמריקה לבטוחים יותר. זאת, כאשר מורה דרכה של קלינטון, הנשיא אובאמה, עשה כל שביכולתו כדי לגמד ולמזער את סכנת הטרור.

תחזיותיו הקודרות של טראמפ על אודות הצפוי לחברה האמריקנית אם לא תתגייס למאבק בטרור, קיבלו אישוש נוסף בזירות הפיגוע השונות בסוף השבוע האחרון וסייעו לו, אפוא, להכתיב סדר יום לאומי, התואם את עמדותיו. התוצאה המצטברת מרצף אירועים זה היתה שינוי בהלוך הרוח הלאומי, והתחזקות מעמדו של טראמפ בסקרים, במיוחד בקרב המצביעים העצמאיים והבוחרים הנמנים עם המעמד הבינוני־גבוה.

זאת, למרות שבימים האחרונים ניכרת התאוששות קלה במעמדה של יריבתו בעזרתו האדיבה של הנשיא ה־44, החורג בהתנהלותו מדפוס מסורתי בהיסטוריה האמריקנית. ואכן, בניגוד לנשיאים שנמצאו על סף השלמת שמונה שנות כהונה דוגמת דווייט אייזנהאואר וביל קלינטון, שכמעט שלא פעלו למען בחירת יורשיהם, מתפקד אובאמה כאיש מטה הבחירות של מזכירת המדינה שלו לשעבר, והוא פועל בנחישות ובמחויבות כדי להביא לניצחונה.

ביום שני הקרוב ייתכן שנחזה בקו פרשת המים במאבק כולו, כאשר העימות הטלוויזיוני הראשון (מבין שלושה) שבין שני הטוענים לכתר ייצא לדרך. ההיסטוריה של עימותים אלה, שהחלה באופן בלתי נשכח בעימות שהתקיים ב־1960 בין ריצ'רד ניקסון לבין ג'ון קנדי, כוללת כמה מקרים, שבהם מעידה בודדת או פליטת פה של אחד מן המתמודדים חרצה את גורלו וסתמה את הגולל על סיכוייו. במקרה הנוכחי נודעת חשיבות מופלגת לא רק למה שייאמר בעימות, אלא גם לדימוי שתקרין קלינטון במהלכו. והיה אם תצטייר כחיוורת, כבויה וחולנית, עלול הדבר להאפיל על המסרים שתנסה להעביר. לא נותר אלא לצפות לדו־קרב טלוויזיוני גורלי זה, שייתכן כי עתידה של המערכת הבינלאומית כולה יהיה תלוי בתוצאותיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר