מחבלים־נערים: פירות ההסתה

הפיגועים אשר התרחשו לאחרונה בישראל ממחישים שוב את המוטיבציה הגדולה שיש בקרב הנוער הפלשתיני להרוג יהודים - והמוטיבציה הזו לא צומחת יש מאין. אלה הם צעירים שמבקשים להקריב את עצמם למען המולדת או למען שחרור מסגד אל־אקצא, על ידי דקירת והריגת יהודים.

נערים ונערות אלו מוסתים ורואים רק מטרה אחת לנגד עיניהם: להרוג יהודים - חיילים, שוטרים ומתנחלים. במשך כל חודשי הקיץ האחרון שידרה הטלוויזיה הפלשתינית סידרת ראיונות עם הורי מחבלים אשר ביצעו פיגועים כנגד ישראלים ואלו התגאו בבניהם שפגעו ב"ציונים". כל הורה מתראיין הדגיש כי בנו או בתו נהרגו תוך כדי שהם מגנים על האדמה של פלשתין, על האיסלאם, על אל־אקצא. עד כמה שזה נשמע מופרך לישראלים, הפלשתינים מאוד מושפעים משידורים אלה, הם מאמינים לכל דבר שמשודר בערבית, ובעיקר מפי המנהיגים שלהם. לעומת זאת, הם מטילים ספק בכל מידע שמגיע בשפה אחרת, וכאן המלכוד: אי אפשר למנוע את שטיפת המוחות שנעשית על ידי המנהיגים שלהם, כי הם לא יקשיבו.

הרשתות החברתיות, התקשורת הפלשתינית הממוסדת והלא ממוסדת שידרו במשך שנה שלמה דברי הלל לאותם צעירים אשר הביאו "כבוד למולדת", והצעירים שמעו סיפורים על אודות המחבלים אשר "נפלו למען אללה". הם ראו פוסטרים ופוסטים, סרטונים וסיפורים על גבורתם של כל נער מפגע או נערה מפגעת. הטלוויזיה, הרשתות החברתיות, האינטרנט, הרדיו והעיתונות מפרסמים באופן יומיומי תכנים המתארים את היהודים כתת־אדם או ככובש שיש להיפטר ממנו. דפי הפייסבוק של חמאס מפרסמים תכנים טרוריסטיים מפורשים: סרטוני הדרכה כיצד לדקור יהודים בצורה מיטבית תוך כדי שהם מהללים ומשבחים את כל אשר יעזו לעשות כן.

הוריהם מקריבים אותם ברצון ובגאווה, אין קול אחר, אין ביקורת, רק שבח והלל. איש לא יעודד את הנערים והנערות הללו ללמוד, להתפתח, לחלום על עתיד. מדובר בחברה שמקדשת את המוות. יהודה עמיחי כתב בשירו הידוע: "אלוהים מרחם על ילדי הגן...". אצל הפלשתינים אללה לא מרחם גם על ילדי הגן. ההסתה והעידוד לטרור מתחילים מרגע הלידה.