הטרור "חזר"? הוא מעולם לא עזב

יש בגל הטרור הנוכחי כדי להטעות, וכך קרה לכותרות העיתונים במקומותינו. אין צורך לחפש חוקיות, סיבה או קשר בין פעולה שלנו ל"תגובה" הטרוריסטית. הטרור לא "חזר" מהסיבה הפשוטה שהוא מעולם לא עזב. תנועות הטרור הפלשתיניות, ובראשן חמאס, מבצעות פיגועים נגד ישראל כל אימת שהדבר מתאפשר להן.

תנועות אלה, ובעיקר חמאס, נוהגות להסית, לכוון ולבצע פיגועי סכינאות וטרור יחידים ב"יעדי איכות" מתסיסים - בעיקר בירושלים ובחברון - מתוך הבנה שהיכולת שלהם לבצע פעילות צבאית ישירה מול ישראל מעזה הוכתה קשות. המצור הכלכלי והבידוד המדיני שבהם נתון חמאס, בעיקר מול מצרים, המשבר עם הרש"פ, השיבושים מול פטרוניו במפרץ (למעט קטאר) ובטורקיה וויכוחים פנימיים באשר לתפקיד איראן השיעית בכל הקשור לחימוש חמאס ולמימונו - כל אלה יוצרים דילמות קיומיות בדבר המשך דרכו של הארגון ומפריעים במאמציו לנסות להגיע לרמה צבאית היכולה לאתגר את ישראל.

הפנמה של מגבלות אלה הופיעה במאמרו של בכיר חמאס ע'אזי חמד ביולי השנה ביומון העזתי "קול המולדת". במאמר זה הטיל חמד ספק ביכולת הצבאית של הארגון לשנות את פני הזירה מול ישראל, וזאת לנוכח המכות הקשות שחטף בסבבים הקודמים. הוא קרא לחזור למודל המאבק שהוכח כ"מוצלח", היינו - פעולות התנגדות מהירות ומפתיעות (חטיפת ישראלים ושחרור אסירים) על פני מלחמה חזיתית. זה מה שהם עושים עכשיו בשטח בעידוד ובמימון ה"ספונסר" מקטאר וההסתה של קול אדוניו - אל־ג'זירה" מדוחא.

חלומם של אנשי חמאס הוא להפוך את חיי הישראלים לסיוט באמצעות פיגועי ענק, אולם זה נמנע עקב צעדי הסיכול של ארגוני הביטחון הישראליים, ובהם "מחסומי האפרטהייד" בדרכי איו"ש וגדר הביטחון ה"גזענית".

סבב הטרור הנוכחי הוא מאמץ פלשתיני־חמאסי המכוון, למצער, לערים ירושלים וחברון. חרף נזקי הטרור ניכרת עליבות תוצאותיו (חיסול המפגעים) דווקא על רקע הטבח שמבצעים המוסלמים באזורנו נגד עדות ומיעוטים אחרים ובינם לבין עצמם.

תוך ניצול ציני של רגשות דתיים מוסתים, מניעים הפלשתינים פיגועים בסמוך לחגי המוסלמים ובעיתוי זדוני בעיבורם של חגי היהודים. הם עושים זאת במטרה להצית ככל האפשר את דלק הג'יהאד בדרך למלחמה דתית הנשאפת בין האיסלאם ליהדות (מודל התנועה האיסלאמית של ראאד סלאח). טרור חמאס מכוון את פעילויותיו לאתרי דת סמליים ולמועדי אזכור בעלי משמעות כדי ליצור באוכלוסיית היעד תחושת פגיעות וחוסר אונים, ולהעצים בכך את יכולתו.

במצבו הנואש, תכלית גל הטרור הנוכחי של חמאס היא לחזק את השורות מבית וליצור התניה והכרעה באמצעות מינוף גל הפחדה פסיכולוגי ותחושת אימה שהנה, "הטרור חוזר". רעיון זה תואם את עקרון ההתפשטות וההכנעה האיסלאמי הנקרא "תרהיב (הפחדה) ותרע'יב (פיתוי לקבלת הטבות או תנאים)", בעוד הקורבן מחפש לשווא את הרציונל המניע והמרצה של האויב כדי לפייסו.

תרופה בדואית ידועה לפגעי הגוף היא צריבה בברזל חם הרחק ממקום הכאב כדי להשקיטו. כמענה לטרור הפלשתיני, על ישראל ליזום ולהניע בקביעות דרכי הכאבה ללא קשר לעיתוי ולזירת הטרור. את זה הם בטוח יבינו.