בנייה זה לא לגו | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בנייה זה לא לגו

, עודכן
0

אפתח ואבהיר - בנייה אינה עסק מנהלי. לא מדובר בניהול של חברה. אני לא מעוניין להעליב שום מקצוע, אבל כאן מדובר בעסק עם אלמנטים הנדסיים מאוד מורכבים. היבט נוסף הוא שקיימים בענף הזה סיכונים מאוד גדולים. אנחנו מרגישים את זה במה שראינו באסון ברמת החייל. אין לי ספק שבסוף נגלה מה אירע שם - יכול להיות שהתרחש שם כשל הנדסי, כשל ביצועי או שילוב של השניים. בסופו של דבר, מי שבונה פרויקט צריך להבין שהוא לא בונה מבנה ב"לגו". אם לא עושים את זה כמו שצריך זה עלול להרוג.

לכן אנחנו דורשים שני דברים: הדרישה הראשונה היא ממינהל התכנון - שיבוא ויחייב שלכל פרויקט במדינת ישראל תהיה חובה למנות מפקח. במצב הנתון כיום אין חובה כזאת על פי חוק. אין בכלל הגדרה מה הן הסמכויות של המפקח ואפילו מיהו אותו מפקח בכלל. אם מחר מישהו רוצה למנות מפקח וולונטרי, בין שמדובר אפילו ברופא שיניים - לא יהיה בכך שום דבר פסול מבחינת המצב כיום. גם אם יגיד שהוא לא מבין בבנייה אבל כן מבין בלנהל ולסדר - יתקבל. השאיפה צריכה להיות שלמפקח תהיה אחריות בחוק ותהיה גם חובה למנות אותו על פי החוק. ברגע שזה יקרה כולנו נעלה מדרגה.

דרישה נוספת היא להניע מהלך שיתחיל ממשרד רה"מ ומטה וקוראים לו "פישוט הרגולציה". צריך שמהלך זה לא יוביל להגברת הסיכונים בלי גבול. כיום מאפשרים שלא להעסיק מהנדס קבוע בחברות הבנייה, ומאפשרים לקבלנים מתחילים לקבל פרויקטים גדולים יותר מבחינה כספית. את כל הדברים האלה משלימים כשאין מפקח.

ואיך כל זה קשור לפרויקט ברמת החייל? זה לא בהכרח קשור. אבל מה שהעליתי הן דוגמאות למה שעלול לקרות כשהמצב מסתבך בשטח. כיום בישראל אנחנו במצב פחות טוב מהעולם השלישי. השנה ציינו 15 שנה לאסון ורסאי ועדת זיילר, שבאה בעקבותיו, ביצעה סקר בעולם והמליצה למנות מפקח אובייקטיבי לכל פרויקט. זה בדיוק מה שאנחנו דורשים. זה מה שנהוג במקומות המתוקנים בעולם. עוד הוסיפה הוועדה המלצה, שלדעתי לא מתאימה לישראל, שהרשות המקומית תמנה את המפקח האובייקטיבי. לא לצריך להפיל את זה על הרשות, כי יש לה מספיק מטלות שהיא לא מבצעת גם ככה. לכן דרישתנו היום היא שימונו מפקחים ויקבלו אחריות וסמכות לפי החוק.

הכותב הוא יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר