ה"כמעט" מול איטליה: נגענו באגדה

1רק שני אחוזים חשבו שלשום שנבחרת ישראל תפתיע ותנצח את נבחרת איטליה. כאחד השייך לשני האחוזים האלה, נסעתי בחולצה לבנה־כחולה לאיצטדיון היפהפה והקומפקטי ע"ש סמי עופר בחיפה וחלמתי שלראשונה מאז הניצחון על אוסטריה ביוני 99' אחזה בניצחון של הנבחרת, זו ש־40 שנה לא הגיעה לטורניר חשוב; על הדרך גם אצפה בספורטאי ענק ומחויב: השוער האיטלקי ג'יג'י בופון.

אחת הסיבות שכדורגל הוא הענף הפופולרי בעולם היא שהסיכוי להפתיע קיים בפני כל קבוצה או נבחרת ביום נתון. האמנתי שישראל בראשותו של ערן זהבי מסוגלת לשער אחד, לפחות. הבקענו שער פנטסטי אבל שוב הפסדנו.

ההפסד התקבל בטבעיות מסוימת על ידי התקשורת וקהל האוהדים. היו שהתפארו בכך שהחזקנו יותר בכדור ואיימנו יותר על השער. מה שהרגיז את ג'ובאני רוסו (פתאום אתם חוגגים הפסד של 3:1) ואחרים היו התגובות בסיום, שהחזירו אותנו 50 שנה אחורה במנהרת הזמן לתקופת ההפסדים בכבוד. "מעולם לא ראיתי את איטליה מתגוננת ככה", התגאה המאמן אלישע לוי בסיום כאילו שמחלקים על זה נקודות או פרסים. והאמירה של ערן זהבי שלפיה "אני מאמין שהקהל גאה בנו"...

אפשר להיות מרוצים מכך שישראל תקפה ולא נשברה ב־2:0, השחקנים הראו מחויבות ורצון, אבל לא מדובר כאן בג'ודו שבו על פסיביות אתה נענש. מכאן ועד להתמוגגות מהמשחק ומהתוצאה, הדרך ארוכה. ישראל קיבלה הזדמנות בלתי חוזרת לנצח קבוצה איטלקית שבעה וחסרת ביטחון, ששיחקה מהדקה ה־55 בעשרה שחקנים. אנחנו רחוקים מרחק שנות אור מהיכולת ההגנתית של האיטלקים ומהעמידה המסודרת שלהם על המגרש, אבל הלילה הנתון הזה שבו נוצרות אגדות הוחמץ.

2בשבוע שלפני המשחק עם איטליה הקרין המאמן אלישע לוי לשחקני הנבחרת שני סרטי ספורט: "יום ראשון הגדול" עם אל פאצ'ינו ו"קלאץ' סיטי", סיפור הזכייה הכפולה של יוסטון רוקטס באליפות האן.בי.אי לפני 20 שנה. לא הבנתי למה צריך להקרין לכדורגלנינו סרטים, כי גם ככה הם חיים בסרט כבר עשרות שנים והגיע הזמן לצלצל לבלוקבאסטר ולהחזיר אותו. בסרט הזה נהנה הכדורגל הישראלי מהזרמת כספים מוגזמת (רק העונה זה מסתכם ב־200 מיליון שקלים מזכויות שידור ומהסכם שיווק) ומהזרמות בעלים מופרזות שנוחתות לחשבון הבנק של השחקנים. ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם את הלב בכל פעם מחדש. אם הכסף היה מתועל לשיפור היכולת הפיזית והאתלטית של השחקנים כדי שלא בכל משחק (וויילס, קפריסין ועכשיו הגול השלישי של איטליה) נחטוף שער כתוצאה מכדור גובה, אז דיינו. עד אז אולי צריך להקרין את "מבצע יונתן".