מרקל משלמת את מחיר הכנסת המהגרים

אנגלה מרקל חולמת בסתיו הבא על מנדט רביעי. למנהיגה הפופולרית ואהודה ביותר באירופה יש - או יותר נכון - היו את כל הסיבות בעולם לחלום. עד שהגיעו המהגרים. עד שהגיע זעם הגרמנים שהפך, מן הסתם, לזעם הבוחרים. מרקל קידמה את הפליטים מסוריה כאילו היתה אמא תרזה. אלא שאמא תרזה יש רק אחת.

תוצאות הבחירות במדינת מקלנבורג־מערב פומרניה היוו סטירת לחי מצלצלת לקנצלרית. מדובר במדינה "ביתית" מבחינתה, אדמה שהיתה נחלת מזרח גרמניה בעבר. מפלגתה הנוצרית־דמוקרטית (CDU) הגיעה רק למקום השלישי אחרי הסוציאל־דמוקרטית (30.5 אחוז) וגרוע יותר, הפסידה למפלגה החדשה "אלטרנטיבה לגרמניה" של הימין הקיצוני, שצוברת כוח ועוצמה אחרי שחרתה על דגלה את המלחמה במהגרים.

העובדה ש"אלטרנטיבה לגרמניה" הגיעה שנייה היא בבחינת נורת אזהרה. אירופה אולי לא אוהבת איסלאמיסטים, אבל היא צריכה להיזהר לא פחות מהימין הקיצוני. בטח בגרמניה. זו נבלה וזו טרפה.

אירופה מתעוררת, אבל על הצד הלא נכון. באירופה פוחדים מזרם המהגרים, שיש בהם כאלה שלא מכבדים את אירופה החילונית, ואפילו הנוצרית, רחמנא ליצלן. בין המהגרים גם אנשי דאעש ואל־קאעידה. אירופה היתה צריכה להבין את הסכנה בעידן של פיגועי טרור ואלימות. אלא שבשם המוסר, אירופה פתחה את שעריה. טעות. הימין הקיצוני ארב בפינה. הוא הבין את מה שהמפלגות הקונבנציונליות לא הבינו. האירופאים מפחדים. התוצאה של הימים האחרונים: בורקיני בצרפת והישג מרשים לימין הקיצוני בגרמניה. לא לילד הזה פיללנו. לא זו הדרך להילחם בטרור. לא זו הדרך להילחם באיסלאם הקיצוני. לא זו הדרך להילחם במי שלא מכבד את חוקי המדינה.

לפני שנה גרמניה היוותה "דוגמה". הפליטים הגיעו באלפיהם מסוריה, מעיראק, מחופי אפריקה ומאפגניסטן. גרמניה בראשותה של מרקל קידמה את פניהם: "אנחנו נצליח" היתה הסיסמה. אלא שכבר שנה הגרמנים נבהלים מהמספרים: יותר מ־1.1 מיליון פליטים הגיעו ב־18 חודשים. לא רק הכלכלה מפחידה את הגרמנים אלא גם הפיגועים. לא רק הפליטים הגיעו לשערי אירופה, גם הג'יהאד. בגרמניה בחודשים האחרונים נרשמו כמה אירועים שלא תרמו לביטחון התושבים.

אפשר עוד לתקן

מרקל משלמת את מחיר מדיניות ההגירה הליברלית שלה. לפני שנה התקשורת אהבה להבליט את חיבת הגרמנים לגל הפליטים. זאת היתה התלהבות ראשונית ובטח לא כללית. הפעם, מרקל לא ראתה רחוק. היא ריצתה את התקשורת, את התקינות הפוליטית, את המוסר. היא רק לא הבינה שהיא משרתת במדיניות שלה את הימין הקיצוני.

לקנצלרית מרקל מגיעות הרבה מחמאות. מאז נכנסה לתפקיד בנובמבר 2005, היא רשמה אינספור הישגים בתחומים רבים. "קנצלרית הטפלון" הפכה לאהודה ברחבי העולם. היא הפכה את גרמניה למקום שרבים התקנאו בו ואפילו חלמו לגור בו. ואולי כאן טמונה הבעיה. הגיעו גם כאלה שלא היו צריכים לבוא. התוצאות בגרמניה אתמול הן לא באמת הפתעה. כל הפרשנים והתחזיות חזו את המפלה הקשה של מפלגתה של מרקל. צריך להבין שהבוחרים של אתמול מהווים רק שני אחוזים מכלל הבוחרים בבחירות הכלליות בשנה הבאה. אפשר עוד לתקן. אבל בשביל זה צריכות המפלגות הקונבנציונליות באירופה, אלה הנקראות הרפובליקניות בצרפת, לא להותיר את השטח בפני הימין הקיצוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו