טראמפ נוטל את היוזמה: סיכונים וסיכויים

בתרבות הפוליטית האמריקנית השתרשה זה מכבר האמונה על התרחשות אירוע דרמטי במהלך החודש שלפני ההכרעה בקלפי ("הפתעת אוקטובר"), כזה שבאבחה אחת מצליח לחולל תמורה באופי ובכיוון של המירוץ לבית הלבן. בעשורים האחרונים נותרה אמונה זו בדרך כלל בגדר מיתוס או חלום, אך במערכה הנוכחית לא בלתי נמנע הוא שרגע מכונן זה התרחש לנגד עינינו ביומו האחרון של חודש אוגוסט (ועל כך יכול להעיד הסקר הטרי שמעניק לדונלד טראמפ יתרון של אחוז).

מוקדם עדיין להעריך את מכלול השלכותיו של ביקור הפתע שערך המועמד הרפובליקני במקסיקו סיטי, שעות אחדות לפני שהיתווה את מדיניותו בסוגיית ההגירה. מכל מקום אופיו הנחרץ של הנאום שנשא בפיניקס, אריזונה, היה שונה בתכלית מן הנימה המתונה והמפויסת שאפיינה את הצהרתו הפומבית בבירת מקסיקו. על רקע זה לא ברור עדיין אם "הפתעת אוגוסט" הנוכחית תיצרב בתודעה הקולקטיבית כביטוי ליכולתו של איל הנדל"ן לחשוב מחוץ לקופסה וליזום מהלכים מדיניים אמיצים, או שמא תצטייר כביטוי של אופורטוניזם פוליטי. שכן, זמן קצר לאחר שאותת לפלח המצביעים ממוצא היספני, כמו גם לקבוצות של בוחרים עצמאיים מן המרכז הפוליטי, שבכוונתו לעלות על נתיב של הידברות ופעולה משותפת עם מקסיקו כדי להביא לפתרון מוסכם של הסוגיה הטעונה כל כך של ההגירה הבלתי חוקית ממקסיקו לארה"ב, השמיע טראמפ דברים ברוח עמדותיו המקוריות.

במרכזן של עמדות אלה עלה שוב הצורך העקרוני בגירושם של כל המהגרים הבלתי חוקיים ממקסיקו. נכון הוא הדבר שבניגוד לעבר לא שלל המועמד הרפובליקני את האפשרות, בנאומו בפיניקס, שלחלק מאוכלוסייה זו יתאפשר בעתיד לשוב לאדמת ארה"ב ולזכות בה למעמד חוקי. עם זאת, הנימה הכללית של דבריו, שכוונו בעיקר לגרעין הקשה של אוהדיו, היתה בעיקרה לעומתית וקשוחה.

בעקבות כך, עלול הרושם הראשוני של ביקורו במקסיקו, שבו הפגין ממלכתיות והתייצב על הבמה הבינלאומית כמדינאי מיומן ומהוקצע, להתעמעם ולשקוע לשולי הזירה. אם אכן כך יקרה, תעלה אפיזודה זו מתהום הנשייה את החלטתו הדרמטית של המועמד הרפובליקני לנשיאות ב־2008, ג'ון מקיין, להשעות באופן זמני את מסע הבחירות שלו עקב המשבר הכלכלי, שלא היה בה כדי להעלותו אל הנתיב לניצחון המיוחל. מצד שני, בניגוד למקיין, שלא נקט יוזמה חדשה כלשהי לשיקום המשק האמריקני, נקט טראמפ מהלך מקורי ונועז, שהציב אותו במוקד השיח הציבורי כפוליטיקאי בלתי שגרתי (וזאת למרות שהכורח שלא להתנתק מבסיס כוחו האלקטורלי המקורי אילץ אותו לטשטש את מסריו החדשניים בנאום הבחירות שלו באריזונה). מבחינה זו, המחישה אפיזודה זו את ההבדל התהומי בין טראמפ לקלינטון. שכן, בשעה שהמועמדת הדמוקרטית, המקדישה חלק ניכר מזמנה לפגישות ולסעודות עם תורמים עתירי הון, נרתעת מכל מהלך שאינו מובנה ומתוכנן לפרטיו, מוכן יריבה ליטול סיכויים משמעותיים ולהתעמת באורח ישיר וחזיתי עם יריבים ועם אתגרים.

ביקורו של טראמפ בבירה המקסיקנית התרחש בשבוע שבו הסתמנה התאוששות במעמדו בסקרי דעת קהל. זאת, בעיקר על רקע השיח הציבורי הבלתי נגמר על יושרתה ואמינותה של קלינטון. נמתין ונראה אם מגמה זו תצבור תאוצה.