להפוך את שנת הלימודים לבלתי נשכחת

מחר ייפתחו שערי בתי הספר לרווחה, ורבבות תלמידים ינהרו אל הכיתות נרגשים, כמו גם המורים ושאר צוותי מערכת החינוך. היום הראשון ללימודים לאחר חופש גדול של חודשיים ויותר הוא רגע משמעותי, מרגש,

וזה לא מקרה שמדינה שלמה עסוקה כמעט אך ורק בזה בשבוע האחרון.

אני אתחיל מחר את שנת הלימודים האחרונה שלי, ולאחר 11 שנות לימוד מגיע הרגע שלו חיכיתי כל כך - כיתה י"ב. הזיכרון המשמעותי ביותר עבורי הוא היום הראשון בכיתה א' - יום שיהפוך מחר לרגע משמעותי עבור אלפי ילדים שסיימו את הגן ומתחילים את בית הספר. אני בהחלט יכולה להתחבר לתחושות שלהם. הייתי ילדה קטנטונת שהגיעה למקום חדש ולא מוכר, קצת חוששת ופוחדת, אבל בעיקר מתרגשת. הגעתי אל בית הספר היסודי בתור ילדה קטנה עם פחדים גדולים, וברגע שכף רגלי דרכה בשטח בית הספר, כל הפחדים נעלמו כלא היו.

במשך השנים השתניתי מאוד; הפכתי מילדה קטנה וביישנית לנערה בוגרת ובעלת ביטחון עצמי, אשר לא פוחדת לומר את דעותיה ולהביע את עמדתה. הכרתי חברים טובים שעמדו לצידי תמיד, מורים שדחפו אותי להישגים גבוהים, חוויתי חרדת מבחנים ואפילו בכיתי מאושר בגלל ציונים, למדתי להכיר את הארץ דרך טיולים שנתיים וגם את ההיסטוריה שלה. התבגרתי וצברתי חוויות שלא אשכח בחיים.

את השנה האחרונה אני חייבת להפוך לבלתי נשכחת, לעשות הכל בגדול. רבים מחבריי שותפים לתחושה הזו, אבל מצד שני מקנן בי החשש שלא אצליח לממש את שאיפותיי ולהפוך את השנה הזאת למיוחדת במינה, לבאמת בלתי נשכחת. אבל אז אני נושמת עמוק ומבינה שהשנה הזאת לא צריכה להיות משמעותית בשביל אף אחד, אלא רק בשבילי. עלי לספק רק את עצמי ולא אף אחד אחר. רק כך אוכל לנצל את השנה הזאת בדרך הטובה ביותר.

מחר אחזור אל בית הספר שהיה בשבילי מסגרת ביטחון במשך כל השנים הללו, מכיתה א' ועד כיתה י"ב, מסגרת שבה יש לי עוד אבא ואמא, עוד אח ואחות - עוד בית. המחשבה על כך שאיאלץ לעזוב את הבית הזה, שבו אני מרגישה בטוחה ומוגנת, גורמת לי לחוש חרדה. איני יודעת מה מחכה לי בעולם האמיתי, אינני יודעת כיצד אסתדר לבדי בעולם הגדול שבחוץ.

אך למרות כל הפחדים שמנקרים בליבי, אני יודעת שאסור לי לתת לפחד להשתלט עלי. אני בטוחה שבמהלך הזמן אלמד כיצד להמשיך בחיי גם מחוץ לכותלי בית הספר, אלמד כיצד להסתדר בחיים האמיתיים. אני מאמינה שבמהלך השנים האחרונות בית הספר צייד אותי בכלים הנכונים שבעזרתם אצליח להתנהל בעולם שבחוץ, ואני יודעת שתמיד יהיו לי התמיכה, העזרה והאוזן הקשבת מהמורים ומחבריי לכיתה, שליוו אותי מימי ילדותי ועד לבגרותי במשך 12 שנות לימוד.

מחר אתחיל את שנת הלימודים האחרונה שלי בבית הספר, ואני בטוחה שאצליח לגרום לשנה הזאת להיות בלתי נשכחת ומשמעותית, לפחות בשבילי.

שירלי פנקר, תלמידת תיכון אורט ספיר, ירוחם טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו