"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא להדרת נשים בשוק העבודה

,עודכן

בתקופה הקרובה מאוד צפויה הוועדה הבוחנת את העלאת גיל הפרישה לנשים שהקים משרד האוצר לפרסם את מסקנותיה. שלל ההצעות המונחות על שולחן הועדה כמו הגדלת מס הכנסה שלילי והטלת חובה על מעסיקים להפריש לחיסכון הפנסיוני של עובדים כבר מוותק של שלושה חודשים (במקום שישה הנהוג כיום) הן בבחינת צעדים חיוביים בכיוון הנכון, אך אינן נותנות מענה כולל והסתכלות רחבה יותר לסוגיה חשובה וקריטית זו.

הדיונים על העלאת גיל הפרישה בישראל הינם חלק מתהליך עולמי רחב שנגרם, בין היתר, בעקבות העלייה בתוחלת החיים. יחד עם זאת, שורה של נסיבות ייחודיות מחייבת דיון מעמיק והתאמה לתנאי המדינה.

עולם התעסוקה בישראל מעמיד בפני נשים אתגרים וקשיים משתנים. כל תקופה והמשוכות שלה. בעשור הרביעי והחמישי לחייהן מנסות נשים ישראליות לתמרן בין הורות לילד אחד או יותר (בממוצע יותר מפי שניים בהשוואה לנשים אירופאיות) לבין בניית בקריירה. כל זאת במציאות עגומה בה הפערים הכלכלים בין נשים לגברים באים לידי ביטוי בייצוג חסר של נשים בעמדות בכירות ובעמדות ניהול, שכר נמוך מזה של גברים בעבור עבודה דומה, וייצוג יתר במשרות חלקיות.

כאשר הן מגיעות לעשור השישי בחייהן (הגיל שבו אצל רוב הנשים הילדים כבר גדלו יחסית), רבות מהן מגלות שלא הצליחו לחצות את תקרת הזכוכית ונחשפות לשוק עבודה קודר, מוגבל ומפלה.

העלאת גיל הפרישה באופן גורף, ללא התייחסות ומתן מענה ייעודי לקבוצות הגיל השונות עלולה להביא עמה תוצאות קשות. כל שינוי, במידה ויבוצע יחייב התמודדות מערכתית עם הקשיים ששוק התעסוקה הישראלי מציב בפני נשותיו. הגדלת תקצוב ההכשרות המקצועיות, עדכון תחומיהן, מתן תמריצים למעסיקים על העסקת נשים מבוגרות ושינוי מדיניות האכיפה של חוקי העבודה - כל אלה ועוד הינם צעדים שעל הממשלה לבצע טרם שינוי המצב הקיים כדי לפעול לצמצום הפערים שהלכו וגדלו עם השנים.

יתרה מכך, חוסר התייחסות ודאגה פרטנית לקבוצת הנשים בגילאי 55 ומעלה, המעוטרות במקצועיות ונסיון רב שנים תביא לפגיעה לא צודקת בכושר השתכרותן ובדימוי העצמי שלהן. בנסיבות אלה, הדבר הנכון וההוגן לעשות הוא לתת לאותן נשים את האפשרות לפרוש בגיל 62 או לאפשר להן ( ורק אם ירצו בכך) לפרוש במועד מאוחר יותר כדי שאלה ינצלו את הכישורים הרבים שצברו במרוצת הזמן שעבר.

במשך תקופה ארוכה לא נבחנו השיקולים המורכבים והחשובים שהמדינה חייבת לפחות לשקול, כאשר דנים בהשפעות הכלכליות והחברתיות הרות הגורל שיש לנושא זה. כל העלאה של גיל הפרישה באבחת סכין ללא סייגים או באופן מדורג ומידתי תביא הלכה למעשה להדרת נשים משוק העבודה.

הכותבת היא יו"ר ועד העובדים הארצי של "בזק אונליין"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר