יותר כוכבים, פחות רלוונטיות

בתוך הוועידה הדמוקרטית בפילדלפיה נרשמה היסטוריה. אישה, הילארי קלינטון, נבחרה בפעם הראשונה למועמדת רשמית בבחירות לנשיאות ארה"ב. גם אלה שמתקשים להתחבר לקלינטון התרגשו מהרעיון.

אלא שכמעט במקביל, מחוץ לוועידה, הצית קהל מפגינים, הקרוב אידיאולוגית למפלגה הדמוקרטית (יש הטוענים: תומכים של סנדרס), את דגל ארה"ב ואת דגל ישראל. וזה, לצערנו, לא היסטוריה. שריפת דגלים כבר הפכה מחזה שכיח בשולי ועידות דמוקרטיות. באמריקה נהוג להעיר אם משהו בטעות הפיל את הדגל על הרצפה (כותב שורות אלה היה עד לכך בקליבלנד), יש כאלה שיעלו אותו באש. ערכים זה כנראה עניין יחסי.

בכלל, היה אפשר להרגיש בהבדל בכל הקשור למדיניות החוץ הצפויה של ארה"ב בשתי הוועידות. אצל הרפובליקנים יצאו מגדרם כדי להביע את תמיכתם בישראל, כולל אזכור של שיתוף הפעולה הצפוי בין ארה"ב לישראל בנאום המסכם של דונלד טראמפ. לא שכחו שם, כמובן, לציין את הרצון להעצים את אמריקה. לעומת זאת, אצל הדמוקרטים הסיפור הוא אוניברסלי יותר. העולם הוא טוב, והרעים נדחקים לשוליים. ראינו, דרך אגב, שדגל פלשתין עשה אף הוא את המסע לפילדלפיה. מחוץ לאולם הוועידה אף שרו מפגינים Long Live the Intifada. הביצוע היה מושלם. לצערנו.

לא רק הישראלים יכולים לחוש שלא בנוח מאירועים אלה. גם העיתונאים הצרפתים יצאו מעט נרגזים מהוועידה. שליחת רשת החדשות הצרפתית LCI דיווחה בהפתעה רבה כי במהלך הוועידה לא היה אפילו אזכור אחד לרצח המתועב של הכומר הצרפתי בנורמנדי שלשום. בצרפת היו בטוחים כי פיגוע של דאעש במהלך הוועידה יעסיק מן הסתם גם את הדמוקרטים, כי דאעש זה לא רק בעיה של צרפת אלא גם של אמריקה.

נכון שבוועידה הדמוקרטית היו הרבה יותר כוכבים, ואולי בגלל זה עסקו בפילדלפיה פחות בנושאי ביטחון. בקליבלנד, לעומת זאת, היו פחות שמות נוצצים, אבל הרבה יותר נושאים שנגעו לחיי היום־יום של האזרח האמריקני.

ברק אובאמה התראיין אתמול ארוכות. מובן שפרשת המיילים, שנחשפה על פי החשד על ידי הרוסים, מעסיקה את ארה"ב. אובאמה זועם על התערבות זרה בבחירות באמריקה (זה נותן לנו הזכות להתעצבן אם מישהו מתערב בבחירות שלנו). אובאמה גם ציין כי לטראמפ אין מושג במדיניות חוץ. לנוכח המצב של העולם היום, כדאי קודם כל שאובאמה יסתכל במראה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו