תחנה צבאית לא אמורה לתת במה למסרי האויב

גלי צה"ל היא התחנה הצבאית היחידה בעולם שברוב סכלותה ועליבותה, נותנת במה בשידוריה לאחד מאויביה המרים ביותר של מדינת ישראל.

תחת הכותרת המתחכמת "אוניברסיטה משודרת" מגישים תוכנית שלמה על מחמוד דרוויש משורר הדם. "משורר" שמסמל יחד עם הארכי־מחבל יאסר ערפאת את השאיפה הפלשתינית האולטימטיבית לחורבן מדינת ישראל.

לאחר תוכנית על דרוויש אפשר כמובן לשדר לחיילי צה"ל תוכנית מלומדת על ספרו של אדולף היטלר "מיין קמפף" כדמות מעצבת בהיסטוריה של המאה ה־20. מטרת שניהם היתה זהה, לחסל את היהודים.

בשנת 1988 פורסם שיר של דרוויש על הישראלים "לכו לאן שתרצו... הגיע הזמן שתסתלקו... צאו מכל דבר, צאו מפצעינו, מאדמתנו, צאו מהיבשה, מהים, מהכל". שיר שכולו תקווה לסילוק היהודים ממדינת ישראל כולה, המסר "שתמותו היכן שתרצו".

תחנת גלי צה"ל לא ירדה מהפסים. לעניות דעתי, היא מעולם לא עלתה עליהם. מבוקר עד ערב אפשר לשמוע בגלי צה"ל שדרנים ופרשנים שהפכו את התחנה למעוז השמאל הישראלי השוקע. לכן העיסוק בדרוויש אינו מפתיע.

תחנה צבאית לא אמורה לעסוק בפוליטיקה ובוודאי לא לתת במה למסרים של האויב. תחנה צבאית צריכה לחזק את החיילים, להנחיל להם את מורשת הקרב ולהעצים את האמונה בצדקת הדרך.

מאחר שהתחנה לא עומדת ביעדיה יש לקוות שהיא תיסגר, חבל על כספי משלמי המסים. כתחנה אזרחית היא תוכל להמשיך לשרת את אידיאולוגיית השמאל כמו תחנות אחרות.