דאעש: לדעת לפרש אותו נכון

קצרה היריעה מלהכיל את הטעויות הרבות שהעולם המערבי עשה ועודנו עושה בהתנהלותו מול דאעש ומול התופעות הרצחניות במזרח התיכון ובאירופה עצמה. אבל זה דיון לזמן אחר. כרגע, אירופה עצמה נמצאת בחרדה - מתי ואיפה יתרחש מסע ההרג הבא. ומה שיותר מדכא את קובעי המדיניות באירופה זה ש"המדינה האיסלאמית" קרסה ועדיין שליחיה מצליחים להוציא פיגועים.

מה שאירופה לא מבינה, או מסרבת להבין, זה שדאעש הוא לא ארגון, ובטח לא מדינה, אלא רעיון דתי מעוות, שלמרבה הצער אפילו עולם האיסלאם מתקשה להסביר אותו. רבים בעולם הערבי והאיסלאמי מצקצקים בלשונם ומנערים את חוצנם מאידיאולוגיית האיסלאם הרדיקלי של דאעש. הם מתעלמים לגמרי מהבעיה המהותית שעולם האיסלאם עובר בעשורים האחרונים. והבעיה הזו היא היכולת שלהם להסביר את עצמם. עולם האיסלאם לא מסוגל להסביר את האיסלאם לעצמו ובטח שלא לעולם כולו. אותה דת של "שלום ופיוס", שמאמיניה עורגים לתקופות הזוהר אך למעשה שבויים ברומנטיזציה שכל דת חוטאת בה.

דאעש ודומיו, בעבר, בהווה, ושתנוח דעתכם - גם בעתיד, חגים סביב מעגל הדמים של הכמיהה והחזרה לאיסלאם הטהור. אם ניקח את כלל הארגונים שקרואים בפינו חסידי האיסלאם הטהור, נגלה מהר מאוד שלכל אחד מהם פרשנות שונה לשאלות מה בעצם מושג זה אומר ולאיזו תקופה הם הכי מייחלים לעצמם לחזור באיסלאם. מנגד, העולם המערבי נשען על פרשנויות אלה ומנסה להסביר לעצמו מהו אותו איסלאם של דאעש ויתר אחיו וקרוביו לרעיון המדינה האיסלאמית. הפרשנות - לא יותר טובה מזו של עולם האיסלאם עצמו.

רעיון המדינה האיסלאמית היה מלכתחילה רעיון שהעולם המערבי אימץ מהר מאוד וחשש מפניו, משל היו דאעש העבאסים או שושלות פרסיות שביקשו לכבוש את אירופה הנוצרית. הפחד התהומי היה מפיקציה מדינתית שלא היה לה כל סיכוי שבעולם להתפתח לכדי מדינה מסודרת, וזאת למרות ההתנהלות לכאורה של דאעש כמדינה מתפקדת. בסופו של יום, אותו ארגון, הבנוי על חורבות של פרשנויות ואשר בנוי בעיקר על הפחדה ומעשי אימה, לא יוכל להמשיך לשרוד לאורך זמן, אלא אך ורק בחלומות הבלהות של תושבי אירופה המזועזעים.

חזון המדינה האיסלאמית הוא אשליה אופטית של ארגונים כאלה ואחרים המתיימרים לפרש את מה שלא ניתן לפרש. הם מתיימרים להציג מצג שווא של איסלאם טהור, בעוד האיסלאם הטהור עצמו מעולם לא היה כזה, ומתיימרים להציע פתרון לתחלואי העולם בכלל ולתחלואי מאמיני האיסלאם בפרט. התיימרות זו נובעת מחוסר יכולתם להדביק את הפער הכלכלי, התרבותי, הצבאי, הפוליטי והחברתי שבינם לבין העולם המערבי, ולכן פעולותיהם מונעות מאלמנט של שנאה וקנאה.

מבלי להתיימר להיות נביא, גם לא נביא זעם, סביר להניח שיהיו עוד פיגועים מהסוג המזעזע ביותר, וסביר להניח שדאעש, שכבר הפך זה מכבר להיות ארגון וירטואלי, ימשיך להזין את עצם קיומו (ובעיקר העולם המערבי עצמו מזין אותו) מאירועים שכאלה. אבל מהר מאוד זמנו של דאעש בתודעה שלנו ילך וישתנה עם הגעתו והקמתו של ארגון אחר, שלמרבה ההפתעה יהיה בעל אופי רצחני דומה, בעיקר כלפי מאמיני האיסלאם השגוי, ובעתיד גם כלפי המערב.

העולם המערבי צריך לנהוג בדאעש ובשליחיו ביד חריפה ובלתי מתפשרת, והכי חשוב - אסור להראות את הפחד והחשש מפניו, כי מה שמזין את הארגונים האלה הוא הפחד של אויביהם. האיסלאם הרדיקלי לובש צורות רבות ובכל דור קמים ארגונים שונים ומשונים. חיי המדף שלהם קצרים, ולמרות זאת הם זורעים בתוכנו פחד ומהומה. יתרה מזאת - הם לא הולכים להיעלם בקרוב. וזהו בדיוק המקום שמקבלי ההחלטות בארה"ב, באירופה ובישראל צריכים להתכנס ולדון בו. תקוותי היא שהדיון לא יישען על הפרשנות השגויה של מהו האיסלאם הרדיקלי.