"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפיכת חלם - והרווח כולו של ארדואן

,עודכן

ההפיכה בטורקיה תוכננה ויצאה לאוויר העולם בעיר השוטים חלם. אם לא כן - לא מובן כיצד הובסו מחולליה בתוך כמה שעות של שידור בטלוויזיה וברשתות החברתיות. העולם המודרני ראה בעידן הדיגיטלי הפיכות שהסתיימו בהצלחה. זו שאירעה שלשום בערב בטורקיה נולדה כמו פגה.

אולי מפני שהעומדים בראשה התנהלו כמי ש"חיים בסרט". כאילו מי שמשתלט על מרכזי התקשורת מחזיק את ההגה במדינה. כאותם גנרלים שתהו לפני 30-20 שנים שמא מספיק לנצח במשחק מלחמה על שולחן חול ואין צורך בקרבות ממשיים. הקושרים הם במידה רבה קורבנות של התפיסה הדיגיטלית. ההוכחה לכך היא שלא ניסו כלל לפתוח את המהלך במעצרו של רג'פ טאיפ ארדואן. בדיחה גרועה.

אך גם בהפיכה שהיתה יותר תדמיתית מכוחנית נחלו כישלון. הקושרים לא שידרו לטורקים דבר, ולא עלה בידם להחיש לעזרתם את מתנגדיו הרבים של הנשיא. כישראלי הזוכר לרע את ארדואן מאז משט המאווי מרמרה ב־2010 (וקודם), עקבתי בדריכות אחרי הדיווחים הרצופים ותהיתי כמה אני מייחל להדחתו.

הלהיטות היתה מתעצמת אילו התרחשה לפני ההסכם הישראלי־טורקי. אבל לא רק ההסכם מיתן במשהו את הרצון לראות בנפילתו, אלא בעיקר אי הוודאות באשר לזהות הקושרים. האם שרידי הליברליזם של אטאטורק? האם האיסלאמיסטים המתונים של פתהוללה גולן הגולה בארה"ב? ואולי שלוחה קיצונית של דאעש?

היעדר מסר ממארגני ההפיכה פעל לטובת ארדואן. בפיו היתה הנחיה חד־משמעית להציף את הרחובות, ואילו יריביו נותרו מוכי הלם בבתיהם. עתה תגיע מכת הנגד. הוא יטהר במחי יד את הגורמים הליברליים בצבא ובמערכת המשפט ובתקשורת העצמאית־לכאורה. טורקיה של אחרי ההפיכה נגד ארדואן תהיה יותר ארדואן מאשר עד שלשום.

בהיותו בעל מגמות מוכרות הגובלות בסוג של מגלומניה, הן יקבלו עתה ביטוי מעשי רב מאשר בעבר. תביעתו מארה"ב להסגיר לטורקיה את גולן, שהוא אזרח אמריקני, היא ביטוי מובהק לחולשת האופי שלו. הוא יודע שברק אובאמה אינו רוצה ואינו יכול ואינו מתכוון, וממילא שלטון החוק האמריקני יבלום זאת על נקלה.

בחזרה לצרות הישנות

חרף המתח החדש, העולם יוכל להתנהל מול ארדואן. זה יהיה מה שהאמריקנים מכנים MORE OF THE SAME עם פלוס קטן. מהבוקר צפות מחדש הצרות הישנות של פיגועי ההתאבדות והמתח עם הכורדים ודאעש וסוריה, והמאבק עם האיחוד האירופי וסוגיית הפליטים מהמזרח התיכון - ומנגד שיפור היחסים עם ישראלועם רוסיה.

בצומת מדיני ייחודי זה ישראל דווקא תיהנה מן היציבות ומיכולתו של ארדואן להדוף את הביקורת של יריביו הקיצונים על ההסכם עימה. "מה שהיה הוא שיהיה", ו"עולם כמנהגו נוהג". רקקצת יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר