כלי תקשורת זרים דיווחו השבוע כי מל"טים של צה"ל תקפו מעוזי מחבלים בסיני בתיאום עם המצרים. אמינות הדיווח אינה ברורה ושתי המדינות סירבו להתייחס לידיעה, אך עד כמה שידוע מקיימות ישראל ומצרים שיתוף פעולה ביטחוני הדוק מול הטרור האסלאמי בסיני המאיים על שתי המדינות. יתכן מאד שכאן נמצא הרקע לביקורו של שר החוץ המצרי סאמח שוכרי בישראל השבוע.
הביקור ללא ספק חשוב ומעודד. הוא מהווה את הצעד השלישי המשמעותי של א-סיסי בחימום היחסים עם ישראל – החזרת השגריר המצרי לישראל לפני שישה חודשים, הצהרתו במאי שעבר כי הוא רוצה לעזור לישראל ולפלשתינים להגיע להסכם שלום, ועכשיו ביקור שר החוץ.
תיווך מצרי
מטרת הביקור עדיין לא הובררה כהלכה. הנושא הפלשתיני עמד במרכז הדיווחים של התקשורת וגם שוכרי התמקד בכך. תיווך מצרי בין ישראל לפלשתינים הוא מסורת ארוכת שנים מתקופת סאדאת ומובארק.
אין זה אלא הגיוני שמצרים של א-סיסי תמשיך בכיוון זה, שהרי האינטרס הישיר שלה כמדינה שכנה הוא שלום בין הניצים ופיתוח שיתוף פעולה כלכלי, לרבות עם ישראל שמצרים כה זקוקה לה.
עם הגיעו של שוכרי פורסמו ידיעות כי נתניהו ייצא בעתיד לפגוש את א-סיסי. עכשיו כבר מדובר על פסגה משולשת: א-סיסי, נתניהו ואבו מאזן במצרים. עם זאת, עד כמה שידוע, שוכרי לא הביא עמו הצעות חדשות לקרב את הצדדים.
הוא הזכיר את היוזמה הצרפתית ואת היוזמה הערבית - שאינן מקובלות על ישראל. מאידך, הדגיש את הצורך במשא ומתן ישיר בין שני הצדדים - דעה הנוגדת את היוזמות הנ"ל.
בין עוינות ממסדית לצורך כלכלי
ניתן להניח שהנשיא המצרי היה רוצה להרחיב את שיתוף הפעולה עם ישראל גם לתחומי הכלכלה. הוא אמנם הצליח לייצב את המצב של מדינתו שדורדר על רקע הדחתו של מובארק והמשבר הפוליטי שבא בעקבותיו, ואף רשם לזכותו צמיחה לא רעה של 4.2% ב-2015, והמגמה צפויה להימשך.
אולם אין זה מספיק כאשר קרוב למחצית האוכלוסייה עדיין מתחת לקו העוני. אלא, שכדי לקדם את היחסים עם ישראל, על א-סיסי להתנהג במשנה זהירות לנוכח עומק העוינות כלפיה בקרב האליטות המסורתיות, הממסד האסלאמי והזרם הלאומני מן האסכולה של נאצר.
הסתייגותם וחשדנותם מן הביקור כבר קיבלה ביטוי בתקשורת המצרית. עדיף מבחינתו של א-סיסי להתחיל אפוא לקדם את היחסים עם ישראל באמצעות טיפול בנושא הפלשתיני, שם יש למצרים כאמור ותק רב.
חשוב לראות ביקור זה גם בקונטקסט האזורי של הקמת בריתות והתפרקותן במזרח תיכון השקוע במלחמות דת ואתניות רצחניות ללא מוצא. מצרים וישראל מעוניינות בחיזוקו של גוש מדינות פרגמטיות כגון סעודיה, מדינות המפרץ וירדן מול הטרור האסלאמי והחתרנות האיראנית.
האם מדינות אלה בעלות אינטרס אסטרטגי משותף מסוגלות לכופף את עמדות היסוד של ישראל והפלשתינים כשבניהן יש פער רחב מאד? האם ערב הסעודית, שומרת שני המקומות הקדושים של האסלאם, בה שולט הווהאביזם, אסכולה קיצונית של האסלאם, יכולה להתנתק ממורשתה ולהכיר בישראל או להביא את הפלשתינים לקבל את ישראל כלגיטימית? ספק רב.
אכן, ביקורו של שוכרי הוא נושא לספקולציות רבות, שכן המזרח התיכון נמצא באנדרלמוסיה ומחפש לשווא מאין תבוא הישועה. עם זאת, בכלל לא בטוח שהיא תבוא מתיווך מצרי בין ישראל לפלשתינים. מספיק יהיה אם יקודמו היחסים בין שתי המדינות – ישראל ומצרים.
הכותב הוא שגריר ישראל במצרים לשעבר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו