מה עם קצת רחמים?
באחד מערוצי הטלוויזיה ישב ביום חמישי אחר הצהריים מישהו שהוצג כפעיל זכויות אדם והתלונן על כך שראש הממשלה, בנימין נתניהו, נפגש במהלך ביקורו באפריקה עם שליטי מדינות שלטענתו מפירים את זכויות האדם של האזרחים. אבל עוד לפני שהספקנו לומר אוי־אוי־אוי צצה המחשבה שזו טענה מוזרה, שהרי לטענת אותם ארגונים, גם ישראל היא מפרה לא קטנה של זכויות אדם ומבצעת פשעי מלחמה, אז למה לבוא בטענות אלינו? תתלונן עליהם שהם נפגשים עם ראש ממשלת ישראל...האמת? נראה היה שהוא לא רחוק מזה.
• • •
לאורך כל השבוע קימטו עגולי המשקפיים בעלי המבט המיוסר את המצח ונראו כאילו כל סבל העולם נמצא על כתפיהם. לא היה אפשר שלא לחוש אמפטיה לנוכח ייסורי השמאל הזעיר.
ברשת הסבירו נציגי הנאורים שממשלת ישראל נאלצת לפנות למדינות אפריקה, ושראש הממשלה רוקד לצד צ׳יפים של שבטי קניבלים מכיוון שבאירופה הנאורה אנחנו מנודים. עכשיו נשאר רק להמר כמה זמן יעבור בין ההמהומים האינטלקטואליים על צ׳יפים אפריקנים להאשמות בעניין הגזענות של הימין.
כאשר במדינות שהיו ״שייכות״ לעולם הערבי נערכות פגישות גלויות עם ראש ממשלת ישראל, ודגל ישראל מונף בגלוי בשעה שראש הממשלה שמוכתרת כ״הכי ימנית״ מתקבל בכבוד - זהו רגע קשה עבור כמה ישראלים.
לאן נדחף את כל ההכרזות של ״אנחנו מבודדים בגלל ממשלת הימין״? ומה עושים כאשר כל זה קורה בשבוע שבו בירושלים מאשרים בנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים, והעולם שאמור להחרים אותנו בגלל זה, לא רק שלא מתרגש, אלא מניף עוד דגלי ישראל בעוד כמה בירות?
• • •
מה יעשו הנאורים שלנו? ומה יעשו חותמי העצומות עם המאמרים שעל פיהם צריך להציל את ירושלים היהודית, כאשר מתברר שבאותו שבוע שבו מאשרים בנייה ליהודים במזרח ירושלים, מדינות אפריקה, שהיו בכיס של העולם הערבי, מציעות לישראל להצטרף לארגון לאחדות אפריקה כמשקיפה? והכל, למרבה האכזריות - באותו היום.
מה יהיה עם הבידוד המדיני? מה נעשה עם כל המאמרים שהבטיחו שאף אחד לא ידבר איתנו? קודם האיחוד האירופי, שמימן את ״שוברים שתיקה״ ושות׳, מתרסק, ועכשיו אפריקה מניפה את דגלי ישראל. זה לא קצת אכזרי?
מה עם קצת רחמים על הנאורים? גם הם בני אדם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו