בעוד כשבועיים, בקליבלנד שבאוהיו, תתכנס הוועידה הארצית של המפלגה הרפובליקנית ותבחר באופן רשמי בדונלד טראמפ כמועמדה בהתמודדות מול המועמדת הדמוקרטית הילארי קלינטון. לאחר שאיל הנדל"ן מניו יורק הצליח להשיג את הרוב המיוחל של צירי הוועידה כחודש וחצי לפני תום עונת הפריימריז, ולאחר שחלק ניכר מקרב ממסד המפלגה ומנהיגיה החליט בעקבות זאת להעניק לו את ברכת הדרך, ניתן היה לצפות להתחזקות מעמדו בסקרי דעת הקהל. בפועל, בשבועות האחרונים מסתמנת דווקא מגמה הפוכה.
בה בשעה הצליחה קלינטון לבסס, לפחות באופן זמני, את מעמדה כמועמדת מובילה בפער ממוצע של כ־5.5 אחוזים בסקרים. העובדה שהנשיא אובאמה, הזוכה לאחרונה לעדנה מאוחרת ולתמיכה ציבורית גוברת, נרתם למערכה כתומך פעיל של קלינטון, תרמה תרומה של ממש לתמורה זו. עם זאת, מתברר יותר ויותר מפילוח סקרי דעת הקהל האחרונים שהסיבה המרכזית שבגינה נחלש מעמדו של טראמפ במידה מסוימת בקרב ציבורים שאינם נמנים עם מחנה אוהדיו היתה סידרת התבטאויותיו האחרונות בסוגיות אתניות ודתיות. במיוחד אמורים הדברים לגבי ביקורתו הנוקבת כלפי השופט הפדרלי גונזלו קוריאל, יליד ארה"ב ממוצא היספני. העובדה שהמועמד הרפובליקני התייחס לשופט כאל "מקסיקני" ותו לא גררה בעקבותיה ביקורת ציבורית נוקבת. גם האיור המביך שפירסם, שבו הוצמד מגן דוד אדום לדיוקנה של הילארי קלינטון (שהודפס על רקע שטרות כסף), עלול לפגוע בו בקרב "הקול היהודי".
בראשית מסעו הפך טראמפ את דגל המרדנות, הלעומתיות המתריסה והזלזול בעקרון התקינות הפוליטית לסמל מסחרי מובהק שהעניק לו תמיכה רחבה בקרב הגרעין הקשה של פעילי המחנה הרפובליקני ותומכיו. אולם יש לזכור שהמסך כבר ירד על עידן הבחירות המקדימות. לפיכך, המסרים שנקלטו על קרקע פורייה כל כך במישור הפנים־מפלגתי עלולים להיות לטראמפ לרועץ לאחר שהרכבת עלתה כבר על הנתיב הכלל־ארצי והדו־מפלגתי.
ואכן, בזמן שבו משימתו האסטרטגית המרכזית של טראמפ אמורה להיות הרחבת מוטת השפעתו גם אל קהלי יעד נוספים (דוגמת המצביעים העצמאיים), המשך השימוש ברטוריקה שלו מתקופת הפריימריז עלול לא רק להיתפס כאנכרוניסטי, אלא גם להותיר את המפלגה הרפובליקנית כלואה בתוך מרחב אלקטורלי מוגדר וצר. היום, על רקע המגמות המסתמנות בדעת הקהל, מתקבל הרושם שעל טראמפ להתחיל בתזוזה זו עוד לפני כינוסה של הוועידה.
לפני ארבע שנים ביצע המועמד הרפובליקני לנשיאות מיט רומני תפנית זו מן השוליים אל עבר המרכז בשלב מאוחר מדי, והדבר תרם לכישלונו בעימות עם ברק אובאמה. השאלה היא אם יפיק טראמפ את הלקח המתבקש מכישלון זה.
העובדה שפרשת "מיילגייט" ממשיכה לרדוף את קלינטון, שהגיעה בשבת לתשאול במטה ה־FBI, עשויה אף היא לשפר את מעמדו (בהנחה שאכן יתחיל לנוע במהירות לעבר המרכז הפוליטי). זאת במיוחד אם ימשיכו להתלוות לפרשה נימות צורמות, דוגמת הפגישה שהתקיימה לאחרונה בין הבעל והנשיא לשעבר, ביל קלינטון, לבין שרת המשפטים לורטה לינץ', האמורה להכריע את גורלה של החקירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו