מה נאמר לילדינו, מול הזוועה?

מה להגיד לה? היא כבר בת 10 וחצי. קוראת כתבות בעיתון, צופה בטלוויזיה, מודעת. דקות ארוכות התייחדה עם כותרות העיתון, וראיתי איך אישוניה סוקרים את תמונת הלל הרוקדת, עוברים למילים, ואז שוב חוזרים לתמונתה הופכת הקרביים, שבה היא לבושה כולה בלבן, מרקדת כמו מלאך בדמות אדם. בדקות האלה לא ידעתי את נפשי, כאילו קפאתי על מקומי, וכל מה שרציתי זה לקחת ממנה את העיתון, להעלים אותו ואת כל מה שקרה. השתדלתי להכין את עצמי לשאלות, לתסרט את התשובות הנכונות, ולשווא. "אני מפחדת, אמא", היא אמרה לי, "אני מפחדת".

"יש לה אחות בדיוק בגילי, מה אני הייתי עושה אם זה מה שהיה קורה למיכאלה?" היא שואלת, ו"למה הוא עשה לה את זה בכלל, הוא בדיוק בגיל של אדם, איך זה יכול להיות?" כל כך הגיונית ורגישה, הזדהתה עם הילדה שהלל היתה, התחברה אליה בקווי החיים המשיקים לשתיהן. האחים שיש להן, אהבת הריקוד ומופע סוף השנה המכונן, הפוף האדום על השטיח בחדר הילדים, החופשה הגדולה שהיא ייחלה לה. מתוך תחושת הזדהות טבעית, ניטע בה הפחד הגדול שמחק באחת את ארשת הפנים המחויכת שלה, וההגנה האינסופית הזו, שאנחנו משתדלים להעניק לילדינו מהרגע שהם נולדים, חרדים לגופם ולנפשם, עוטפים ודואגים, הגנה שנסדקת ברגע הזה, שמותיר אותי חסרת מילים ויכולת להרגיע אותה בתשובות שיניחו את ליבה המאוים, ואני בעיקר מיואשת כי אין בי היכולת להרגיע ולנחם, ונדמה שאין מנחם. מתסכלת לא פחות העובדה שכבר אין לי היכולת למנוע את אותה אינפורמציה מטלטלת מלגעת בה. היא קשובה, והיא מחוברת, ועם זאת היא עדיין כל כך רכה בשנים. בדיוק כמו הלל. שהיתה ואיננה.

"כתוב פה שהוא דקר אותה בשנתה", היא לא מצליחה להתנתק מהמילים ומהתמונות, מצמררת אותי בחדות מחשבתה. "זה לא יכול להיות שהיא המשיכה לישון. היא בטוח לא ישנה כשזה קרה, את חושבת שהיא ניסתה להגן על עצמה מפניו? גם הוא הרי ילד עדיין, היא בטוח ניסתה להילחם בו, לא?"

מה להגיד לאותה ילדה ששואלת כל כך הרבה שאלות על בת ה־13 שנרצחה בדם קר על ידי נער בגילו של אחיה, זה שאמור להתגייס והיא כל כך חוששת מהרגע הזה שבו הוא יעלה על מדים? מה להגיד לה כשהיא מזהה את אימת המתחם התל־אביבי שטיילה בו לא פעם ולא פעמיים, כשהיא נזכרת איך זה אך לפני שנתיים היא התחפרה בחיקי במרחב המוגן והאזעקות העולות ויורדות הפכו להיות פס הקול של הקיץ שלה, והנה הקיץ הזה החל בזעקת אם כואבת?

מה להגיד לה? מה להגיד לי? מה להגיד לכולנו?