"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המצע הדמוקרטי: סימנים מדאיגים

,עודכן

כמו לפני כל מערכת בחירות בארה"ב, נהוג לעסוק בסוגיה מי מהמועמדים לנשיאות ארה"ב טוב יותר לישראל. ופעמים רבות התשובה היא - מי שייבחר... אין להבין מתשובה זאת כאילו שני המועמדים, הילארי קלינטון ודונלד טראמפ, תאומים פוליטיים זהים, אבל יש בה כדי לרמוז כי לדברים שנאמרים במערכת בחירות אין משמעות רבה לגבי המדיניות שננקטת אחר כך. בכל מקרה, אין זה מהתבונה שדוברים ישראלים יתבטאו בסוגיה. ממילא אין לדברים כאלה השפעה על תוצאות הבחירות.

אך אם עלינו להימנע מהבעת דעה לגבי המועמדים, אין הדבר חל גם בעניין המצעים הרשמיים שהמפלגות מפרסמות לקראת הבחירות, ומבחינה זאת יקשה עלינו להיות אדישים לגבי המצע המתגבש של המפלגה הדמוקרטית בהקשר לסכסוך בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית. המצע הסופי אמנם יאושר רק בוועידת המפלגה שתיערך בחודש הבא, אך הסיכומים שהתקבלו בסוף השבוע בוועדת המשנה של ועדת המצע שטיפלה בענייני ישראל, מראים בבירור על מגמת התרחקות של המפלגה הדמוקרטית מתמיכתה המסורתית המוצקה בנו.

ניצני מגמה שלילית זו ניכרו עוד לקראת הבחירות הקודמות לנשיאות, ב־2012, כאשר הסעיף התומך בירושלים כבירת ישראל הוסר מהמצע - והוחזר רק לאחר מאמצים רבים של מנהיגי המפלגה הוותיקים. הפעם תסמונת למגמה השלילית מבחינת ישראל היתה כבר בעצם הרכבה של ועדת המשנה: חמישה נציגים של ברני סנדרס מול שישה של הילארי קלינטון (ועוד ארבעה מטעם מנגנון המפלגה). אך לא מספר הנציגים של סנדרס השמאלני הוא שקובע, אלא זהותם: בין השאר, יושבים בוועדה ג'יימס זוגבי, מראשי המחנה הערבי־אמריקני; קית אליסון, חבר קונגרס מוסלמי ממינסוטה; וקורנל ווסט, פרופסור אפריקני־אמריקני תומך BDS שדעותיו הפרובוקטיביות בעניין הסכסוך הישראלי־פלשתיני, "הכיבוש" וכדומה, אינן בגדר סוד.

מחנה קלינטון ער לנזק האלקטורלי, שלא לדבר על הכספי, שנקיטת עמדות אנטי־ישראליות, גם אם הן מוצגות כ"מאוזנות", כביכול, עלולה לגרום לסיכוייה של הילארי קלינטון להיבחר. זו גם הסיבה שאנשיו לא חסכו מאמצים להביא בפני הוועדה שורה שלמה של עדים־מומחים המזוהים עם עמדותיה המסורתיות של המפלגה, כולל דניס רוס ו"לשעברים" מרכזיים בקונגרס, אך לא נראה שהצליח לפורר את הגרעין הקשה של נציגי סנדרס, שחש עצמו מחוזק בעקבות מירוצו המרשים לעומת אי־הפופולריות האישית הנפוצה של קלינטון.

בעקבות זאת נראה שבשלב "כיפוף הידיים" היתה ידו של מחנה קלינטון על התחתונה - הגם שהתאמץ להציג את הסיכומים בנושא הישראלי־פלשתיני כפשרה שלא הפרה את גישתה המסורתית של המפלגה וכצעד חיובי כדי לשמור על אחדותה.

ברם, העובדות הן שונות: שניים מחברי ועדת המצע, אחד מטעם סנדרס והשני של קלינטון, קראו לצירי הוועידה הדמוקרטית "לשנות את מצע המפלגה בעניין ישראל" (את ההודעה הנ"ל פירסמו באמצעות ארגון ג'יי־סטריט, הנוקט עמדות המנוגדות למדיניות הישראלית). אגב, גם נציגה של קלינטון, לואי גוטיירז, ביקר לאחרונה בישראל וברשות הפלשתינית בחסות ארגון פרו־פלשתיני. "הטרור הפלשתיני (שהם אמנם מגנים) הוא תוצאה של מאבק הפלשתינים נגד הכיבוש הבלתי צודק, שגוזל את זכותם לעצמאות ולהזדמנויות שוות", נאמר בהודעת הוועדה - ואף מילה על ההסתה הפלשתינית, על סירוב הפלשתינים למו"מ ללא תנאים, על חמאס או על הסיבות האמיתיות לסכסוך בן מאה השנים ויותר.

בעניין ירושלים טרם פורסמה עמדת הוועדה, אך לפי המגמות המסתמנות, אין כלל ודאות שעמדת המפלגה המתוקנת משנת 2012 תאומץ מחדש. יש מי שמזלזלים בחשיבותם של מצעי בחירות, ולעיתים קרובות בצדק (גם בישראל), אך למרות זאת, אין ישראל וידידיה במפלגה הדמוקרטית יכולים לנהוג בשאננות מול המגמות שוועדת המצע משקפת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר