"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תואר ראשון: להפוך לסטנדרט, כמו בגרות

,עודכן

בשבוע שעבר התבשרנו כי לראשונה זה 20 שנה חלה ירידה בשיעור מקבלי התואר הראשון והתואר השני במוסדות להשכלה גבוהה. נתון מדאיג זה יש בו כדי להזכיר עד כמה חשוב התואר הראשון, שהוא למעשה תעודת כניסה לחיי העשייה במדינת ישראל. כלכלת מדינת ישראל צעדה בשנים האחרונות קדימה ועלתה כיתה, ודרישות הכניסה לקבלת עבודה בענפי המשק ובמוסדות ציבור רבים אינן מסתכמות עוד כמו בעבר בתעודת הבגרות; אותה בעצם "החליפו" התואר הראשון והתואר ההנדסאי.

מדינת ישראל לא פיתחה לאורך השנים מספיק כלים, אבני דרך ומיומנויות להנגשה של ההשכלה הגבוהה לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. המל"ג־ות"ת איפשרו למכללות אקדמיות פרטיות רבות להיפתח ולפרוח בלא כל פיקוח איכותי והישגי נאות מחד גיסא, ותוך מתן אפשרות של גביית שכר לימוד מופרז ומעיק מאידך גיסא. נוצר מצב שמספר האוניברסיטאות במדינה נשאר מועט, מספר התושבים בעלייה מתמדת וסטודנטים חדשים, כולל אלו בפריפריה החברתית, חייבים לשלם עשרות אלפי שקלים בשנה כדי להשיג את התואר הראשון.

הצעתי היא להתבסס בהקניית התואר הראשון על קריות חינוך עירוניות קיימות ביישובים רבים, ולאפשר לימודי המשך לתואר ראשון ברצף מהתיכון כפי שמאפשרים זאת להנדסאים בכיתות י"ג-י"ד, וזאת לפני הגיוס לצה"ל.

מה היתרון האיכותי של מכללה אקדמית פרטית ברשות זו או אחרת ה"מפוקחת" על ידי המל"ג־ות"ת אל מול מכללות עירוניות שתיפתחנה ברחבי הארץ, חלקן בניהול רשתות החינוך הקיימות וחלקן בניהול הרשויות המקומיות? האם לא הגיעה השעה שכדי שתעלה הרמה האקדמית, סטודנט שמסיים תואר ראשון במכללה יעבור לפחות שתיים־שלוש בחינות ממשלתיות על מנת לקבל את התואר כפי שנהוג כיום לגבי הנדסאים וכפי שנהוג בהסמכה לראיית חשבון, לרפואה ולמשפטים?

חובתנו הערכית והמוסרית היא להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. יש לפתוח לימודי המשך במרכזים רבים להשלמת התואר הראשון, כאשר מדינת ישראל מתקצבת את הלימודים מחד גיסא ומבצעת בקרה על איכות תוכני הלימוד ומבחני ההסמכה מאידך גיסא.

יש לבטל את הבחינה הפסיכומטרית ולאפשר לכל בעל תעודת בגרות במרבית החוגים להירשם ללימודי תואר ראשון במכללות שיוקמו, ואת לימודי תואר שני ושלישי למקד בעיקר באוניברסיטאות. המצב הנוכחי, שבו אלפים בודדים ובעלי ממון יכולים להשיג את התואר הראשון ואוכלוסיות רבות מודרות מההשכלה הגבוהה, פוגע בחוסנה החברתי־כלכלי של מדינת ישראל. זו השעה לחשוב אחרת, יצירתי, דינמי ועם חזון.

הכותב הוא מנכ"ל רשת אורטטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר