תואר ראשון: להפוך לסטנדרט, כמו בגרות

בשבוע שעבר התבשרנו כי לראשונה זה 20 שנה חלה ירידה בשיעור מקבלי התואר הראשון והתואר השני במוסדות להשכלה גבוהה. נתון מדאיג זה יש בו כדי להזכיר עד כמה חשוב התואר הראשון, שהוא למעשה תעודת כניסה לחיי העשייה במדינת ישראל. כלכלת מדינת ישראל צעדה בשנים האחרונות קדימה ועלתה כיתה, ודרישות הכניסה לקבלת עבודה בענפי המשק ובמוסדות ציבור רבים אינן מסתכמות עוד כמו בעבר בתעודת הבגרות; אותה בעצם "החליפו" התואר הראשון והתואר ההנדסאי.

מדינת ישראל לא פיתחה לאורך השנים מספיק כלים, אבני דרך ומיומנויות להנגשה של ההשכלה הגבוהה לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. המל"ג־ות"ת איפשרו למכללות אקדמיות פרטיות רבות להיפתח ולפרוח בלא כל פיקוח איכותי והישגי נאות מחד גיסא, ותוך מתן אפשרות של גביית שכר לימוד מופרז ומעיק מאידך גיסא. נוצר מצב שמספר האוניברסיטאות במדינה נשאר מועט, מספר התושבים בעלייה מתמדת וסטודנטים חדשים, כולל אלו בפריפריה החברתית, חייבים לשלם עשרות אלפי שקלים בשנה כדי להשיג את התואר הראשון.

הצעתי היא להתבסס בהקניית התואר הראשון על קריות חינוך עירוניות קיימות ביישובים רבים, ולאפשר לימודי המשך לתואר ראשון ברצף מהתיכון כפי שמאפשרים זאת להנדסאים בכיתות י"ג-י"ד, וזאת לפני הגיוס לצה"ל.

מה היתרון האיכותי של מכללה אקדמית פרטית ברשות זו או אחרת ה"מפוקחת" על ידי המל"ג־ות"ת אל מול מכללות עירוניות שתיפתחנה ברחבי הארץ, חלקן בניהול רשתות החינוך הקיימות וחלקן בניהול הרשויות המקומיות? האם לא הגיעה השעה שכדי שתעלה הרמה האקדמית, סטודנט שמסיים תואר ראשון במכללה יעבור לפחות שתיים־שלוש בחינות ממשלתיות על מנת לקבל את התואר כפי שנהוג כיום לגבי הנדסאים וכפי שנהוג בהסמכה לראיית חשבון, לרפואה ולמשפטים?

חובתנו הערכית והמוסרית היא להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. יש לפתוח לימודי המשך במרכזים רבים להשלמת התואר הראשון, כאשר מדינת ישראל מתקצבת את הלימודים מחד גיסא ומבצעת בקרה על איכות תוכני הלימוד ומבחני ההסמכה מאידך גיסא.

יש לבטל את הבחינה הפסיכומטרית ולאפשר לכל בעל תעודת בגרות במרבית החוגים להירשם ללימודי תואר ראשון במכללות שיוקמו, ואת לימודי תואר שני ושלישי למקד בעיקר באוניברסיטאות. המצב הנוכחי, שבו אלפים בודדים ובעלי ממון יכולים להשיג את התואר הראשון ואוכלוסיות רבות מודרות מההשכלה הגבוהה, פוגע בחוסנה החברתי־כלכלי של מדינת ישראל. זו השעה לחשוב אחרת, יצירתי, דינמי ועם חזון.