הביטחון התזונתי: מקום טוב למעלה

הנתון הכלכלי הבא הצליח להפתיעני. בסוף השבוע האחרון נבלע ולא הגיע לתקשורת הראשית בארץ מדד חשוב, שמעמיד באור חדש נושא שעולה ויורד לפרקים בציבוריות הישראלית - ביטחון תזונתי. מדד של עיתון ה"אקונומיסט" הבריטי, גוף יוקרתי שמדידתו נחשבת מדויקת, מלמד כי ישראל מדורגת במקום ה־17 בעולם במידת הבטיחות התזונתית.

המדד הזה מלמד לא מעט על מיקומנו בעולם, וכנראה שופך גם אור על כל מיני דו"חות "מטעם". המיקום הזה הוא גבוה יחסית לעולם - יותר ממדינות כגון איטליה שדורגה במקום ה־22, יפן שגם היא באותו אזור, ואפילו בלגיה (מקום 21).

למעשה, אנחנו שוכנים באותה רמה כמו פינלנד, שעל פי עדת הסוציאליסטים המקומית נחשבת לגן עדן שעל אורחותיו אפשר רק לפנטז. ביחס למדינות כמו חברותינו לארגון ה־OECD דוגמת מקסיקו וטורקיה, שאנחנו מושווים אליהן ומואשמים בקלקולים דומים לשלהן, אנחנו בכלל במקום הרבה יותר גבוה. השתיים מדורגות במקומות 39 (מקסיקו) ו־45 (טורקיה) במדד הביטחון התזונתי.

המדד בדק שלושה רכיבים: יכולת רכישת המזון (affordability), זמינות המזון (availability) ובטיחותו ואיכותו (safety and quality). הדבר המצער שאפשר להגיד הוא שעלות המזון בארץ ממקמת אותנו במקום נמוך יחסית (25 בעולם), ואלמלא ההתערבות המוגזמת והחונקת בתחום המזון על ידי הרגולטורים וממשלות ישראל לדורותיהן יש לשער שהיינו מדורגים עוד יותר גבוה. פחות התערבות היתה מוזילה בוודאות את המזון, אבל עדיין הדירוג הגבוה מפתיע.

מה שהעלה את ישראל למקום ה־17 הוא עניין בטיחות המזון ואיכותו. כאן אנחנו מדורגים במקום ה־10 ושמרנו יחסית ביציבות על סביבת המקום הזה מאז 2012, כאשר ב־2014 היתה קפיצה למקום החמישי. מבחינת היצע המזון בארץ אנו מדורגים סמוך לתוצאה הסופית: במקום ה־15 בעולם. גם כאן זהו שיפור מתמיד מאז 2012.

עוד נתון מרתק הנובע מהמדד, שנמדד בעקביות מאז 2012, הוא שבכל אחת מארבע השנים האחרונות השתפרנו בהתמדה. אם ב־2012 דורגנו במקום ה־22, ב־2013/4 קפצנו למקום ה־20 וב־2015 כבר היינו במקום ה־18. גם זה עניין שלא משתקף בדיווחים השונים, שאחת לעונה בסמיכות למועד דו"ח העוני או טרם אחת מתקופות החגים שוטפים אותנו בתיאורים מקוטבים של דלות ומחסור ומשווים אותנו למדינות קשות יום באמת.

ברור שהנתון הסטטיסטי איננו מבטל את הקשיים שעדיין קיימים. ישראל נמצאת במקום גבוה בשיעורי העוני, בין השאר בשל האוכלוסייה הצעירה הרבה שלה (וזו ברכה, כמובן). הדו"ח לא מתקן את היקפי העוני (היחסיים) הנמדדים כאן, אבל הוא כן מעיד דבר או שניים על הדיווחים המגמתיים, חלקם הגדול יש לשער מונע מטעמים פוליטיים טהורים.