משהו התרסק ברוח האמריקנית

הלב היהודי פועם בחוזקה ובכאב עם העם האמריקני האבל שספג אתמול מהטרור האיסלאמי את המכה הקטלנית מכל מאז אסון מגדלי התאומים בניו יורק. דאעש אינו עוצר לפני רמזור אנושי. לאחר ניקוי כתמי הדם במועדון הלהט"בים באורלנדו יימצאו יפי נפש שינפקו הסברים על גבול הצידוק למעשה הזוועה של עומאר מאטין, שהוא מוסלמי כפוי טובה ביחסו העוין למדינתו המאמצת.

כמדינה מתוקנת, עסקה אמריקה בשעות הראשונות בשאלה אם מדובר ב"טרור איסלאמי" או ב"פשע שנאה". עתה כבר ברור כי המניע לטבח הוא בהזדהות של הרוצח עם דאעש, שהרי הצהיר על כך בשיחת טלפון לתחנת משטרה בטרם יצא לבצע את זממו. ייתכן שהיתה בליבו גם מידה של עוינות לקהילת הלהט"בים, שאינה מאיימת כהוא זה על ארה"ב, אבל בתפיסתו המיושנת היא עדיין החוליה החלשה בחברה האמריקנית. ביסודו של דבר מבחן המניע ניזון משני מניעים נוראים.

במקביל נשמעה כבר בתקשורת הטרוניה מדוע לא נעצר מאטין, שממילא היה נתון למעקב של הבולשת, בטרם יצא לרצוח. השואלים - בהם ישראלים - יודעים היטב מה התשובה: מפני שאילו נעצר מבעוד מועד היו השואלים עצמם תוקפים את המשטרה שאוסרת אדם אשר אין נגדו ראיות חותכות.

לכן איני שואל מדוע לא נעצר מראש. אך בהחלט תמה כיצד ארה"ב, המודעת לאלימות הנפוצה בקרבה, לא שיגרה את הכוחות המיוחדים ללכוד את הרוצח בתוך זמן קצר? ומדוע נדחה חיסולו בשלוש שעות? זה כשל מקצועי. גם תמוה מה אירע לנוכחים? משהו נמוג, נמס, התרסק ואבד ברוח האמריקנית אם 300 מבוגרים אינם מצליחים להשתלט בידיים ריקות על רוצח יחיד, שמחזיק ברובה ובאקדח.

עתה שרויה בעלת הברית הגדולה של ישראל ביגון. צריך לקוות כי משדאעש נטל אחריות לטבח, יורה ברק אובאמה לרדוף אותו בכל מקום עלי אדמתו. לא סתם לרדוף אלא ליטול יוזמה, מין פקודה לצבא האמריקני ולשלוחותיו שהיא תרגום מצירוף המילים העבריות "מלחמת חורמה".

אך העיקר מצוי עדיין בזירה הפוליטית. דונלד טראמפ יראה באסון ראיה מוחצת לדבריו בגנות הטרור האיסלאמי והצד הקיצוני שלו, ובפועל שאין להתיר הגירה גדולה לארצות הברית. קלינטון? היא תאמר את דברה נגד הרישיונות בסיטונות להחזיק נשק (כאילו שטרוריסטים לא ישיגו אותו גם בלי היתר) ותייחל כי אירועים אחרים יתפסו את שימת הלב הציבורית וישכיחו מהבוחרים את החושך של אורלנדו, יוני 2016.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו