הלב שותת דם | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הלב שותת דם

, עודכן
0

בתפקידיו הקודמים בממשלה השתתף אביגדור ליברמן בדיונים דחופים שהתקיימו בעקבות פיגועי טרור. אתמול הוא חווה זאת לראשונה כשר הביטחון, ועמד מקרוב על מגבלות הכוח ועל תחושת התסכול שלא ניתן להפעילו במלואו. שוב הציג את סוגיית הריסת בית המחבל בהקדם, והפעם היתה זו דמות מוכרת, עד לאחרונה מזכיר הממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שהעיר כי "אנחנו מדינת חוק". לא זו בלבד שממשלה סבירה אינה רוצה להפקיע מבית המשפט את הסמכות לשקול אם ההריסה מידתית, אלא שהיא יודעת כי צעד כזה יקרב את ישראל אל בית הדין הבינלאומי בהאג יותר מכל מהלך סביר אחר.

אין זה קל. הלב שותת דם נוכח ארבעה אזרחים שנרצחו לשווא, והזעם גואה משהרשות הפלשתינית איחרה לגנות את הטרור, ואולי לא פחות מכך נוכח כלי התקשורת במערב הנאור, שבחלקם כינו את הטבח "תקרית ירי" בלבד. כמו בפאריס? באיסטנבול? או שרק בארץ הקודש טרור הוא תקרית? אבל כפי שערד ניר הציג זאת אתמול - המערב מתעקש להעריך כי צרותיו נובעות מהיעדר פתרון לסכסוך הישראלי־פלשתיני, וזו כמובן אשליה המתעלמת ממהות התיגר התרבותי שמבטא דאעש.

הממשלה יודעת שאין פתרון צבאי לטרור. אילו היה - היה בנימין נתניהו עושה בו שימוש בעבר. אך יש סיכוי להנמיך את גובה הלהבות ולהאריך ככל האפשר את פסק הזמן בין התפרצות אלימה לבאה אחריה. מדובר כמעט במשוואה מתמטית: עד כמה כדאי לישראל להגדיל את נוכחות צה"ל והשב"כ בשטחים הפלשתיניים ביהודה ובשומרון ולהרוס בתים ולגרש קרובי משפחה, כנגד המחיר המדיני הכרוך בכך, ונזכר כמעט בכל ישיבת הקבינט בשתי מילים שהן ראשי תיבות, ICC ו־BDS, בית הדין הבינלאומי בהאג ותנועת החרם על ישראל.

ימים אלה אינם רק ביטוי לאבל הלאומי נוכח צהלת ארגוני הטרור הפלשתיניים. הם גם הזדמנות לחשבון נפש. משה (בוגי) יעלון הבין כי אין טעם להחזיק בגופות המחבלים. עתה נשמעות הצעות מנוגדות מאת גלעד ארדן וליברמן. רוצים בכך? שייתנו הזדמנות לניסיון. אך על זה לא יקום דבר, ולא ייפול.

ההכרעה המהותית המועדפת כפולה: להיפרד מההבטחות הפופוליסטיות למגר את הטרור ולהיצמד לנוסחה כי הממשלה תפעל להקלה משמעותית בתוצאותיו הרצחניות, ולחזור ולשנן באוזני הציבור את ההספד הקלאסי של משה דיין על קורבן הטרור רועי רוטברג מנחל עוז; ובפועל להשלים את גדר ההפרדה ולאבזר אותה לאחר הזנחתה הממושכת. אבי דיכטר, שקיבל את ראשות ועדת החוץ והביטחון, חייב זאת לאומה ולעצמו כמי שנמנה עם הגרעין הראשוני של מותחי התיל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר