"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיא נשים בכנסת: ביטוי למגמת השיפור

,עודכן

שלשום הושבעה עו"ד יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) כחברת כנסת. צעד גדול מאוד עבורה וצעד נוסף, גם אם לא משמעותי מספיק, עבור מאבק הנשים לשוויון. מלינובסקי היא האישה ה־33 מתוך 120 חברים - ייצוג של 27.5%. עדיין רחוק משוויון (62 נציגות, לפי החלק היחסי באוכלוסייה), אבל היי, מדובר בקפיצה של 5% בהשוואה לכנסת הקודמת, שכבר בה מספר הנבחרות נחשב להישג. אין בכוונתי לעסוק כאן באיכותן של חברות הכנסת. מדובר בערכי יסוד של הדמוקרטיה, ייצוגיות, שוויון ופלורליזם, המחייבים את נוכחותן של נשים בזירה הציבורית. מספרן המועט עדיין ברשויות השלטון משפיע על מעמדן במכלול תחומי החיים. תפקידים. שכר. הטרדות מיניות.

ההתחלה דווקא היתה מבטיחה. 12 חברות, 10% מהכנסת הראשונה (אתר הכנסת), ביישוב שהתייחס לנשים שבתוכו כשוות ובעלות זכות לבחור ולהיבחר. אז זה ממש לא היה מובן מאליו. לנשות ארה"ב, למשל, זה לקח 144 שנים ומאבק ממושך ונוקב כדי להגיע לכך שב־1920 הדמוקרטיה הגדולה בעולם תכיר בזכותן להצביע. גם הצרפתיות המתינו יותר מ־150 שנה מאז המהפכה הצרפתית הגדולה, שפרצה סביב זכויות האזרח, ועד שזכו להשתתף בתהליך הדמוקרטי (1944).

ב־1969, רק בת 21, נמנתה מדינתנו עם הדמוקרטיות הראשונות והבודדות שבהן הגיעה אישה לראשות הממשלה. כשגולדה מאיר מונתה, יכולנו להתפוצץ מגאווה מגדרית, אלמלא באותה מערכת בחירות לכנסת החמישית רק שמונה נשים נכנסו למשכן. ישראל, שיכורת ניצחון ששת הימים, חבקה את הגנרלים, שחצו בקלילות את הקו המפריד בין עולם המלחמות הגברי לעולם המאבקים האזרחיים, הגברי לא פחות. בינתיים, ברחבי העולם פשוט עקפו אותנו בסיבוב. נכון לסוף 2015, ישראל ממוקמת במקום ה־53 מתוך 188 מדינות, מתחת למרבית הדמוקרטיות הליברליות, אך מעל צרפת (מקום 57), קנדה (59) וארה"ב (94). השוואה ל־OECD מיטיבה איתנו: מקום 20 מתוך 34. (עופר הניג, המכון לדמוקרטיה, 08.03.16)

"זו לא מלחמת גברים בנשים", אמר לי ח"כ מיכה רייסר ז"ל, במסגרת תחקיר עיתונאי שנועד לבדוק מדוע נשים לא מצליחות להיכנס לרשימת הליכוד, "זו מלחמת הכל בכל, ואיש לא יתנדב לוותר על מקומו בשביל שוויון לנשים". היה זה לקראת בחירות 1988. לרשימת הליכוד, שמנתה 40 ח"כים, נכנסו שתיים. למערך, שמנתה 39 - ארבע. משהו התחיל לזוז בכנסת ה־16, עם 17 ח"כיות, ומאז ה־18 קיימת מגמה עקבית של עלייה במספרן (25; 27; 33). כדי שזו תימשך, יותר נשים צריכות להתלכלך בבוץ. לשבור את הסטיגמה.

קוריוז: בתחילת השבוע זכתה קצינת לוגיסטיקה בצבא האמריקני, שרק מחכה שאובאמה ישלח אותה לשדה הקרב, בתואר מיס USA. אפשר לשבור את הסטיגמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר