גמר שכולו סיפור אגדה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גמר שכולו סיפור אגדה

, עודכן
0

1. זה היה גמר מרגש באמת, שלשום בסן סירו. משחק שהלך ובנה את עצמו כסיפור אגדה נפלא, כמיטב המסורת של ליגת האלופות. שתי יריבות מושבעות מעיר אחת שנדדו לעיר אחרת כדי להחליט מי הכי טובה ביבשת; מחצית אחת בשליטה מוחלטת של ריאל מדריד, שהסתיימה רק בשער אחד; קאמבק נפלא של אתלטיקו במחצית השנייה, שהסתיים בשער שוויון נהדר והארכה; ואחרי זה פנדלים.

ובין לבין כריסיטאנו רונאלדו נפצע והמשיך לשחק ולהילחם כי המאמן שלו שרף כבר את כל החילופים. ואז הגיעו הפנדלים, וכמו בתסריט ידוע מראש - אותו רונאלדו, שהיה במרחק של בעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה מלסיים עונה אישית פנטסטית בלי שום תואר, מגיע ברגע הנכון כדי לתת את האות לחגיגות של המועדון המעוטר ביבשת. ערימות של מילים נכתבו על השחקן הזה - שהוא חושב רק על עצמו, שכל מה שמעניין אותו זה הישגים אישיים ושהוא לא סופר אף אחד מסביב. אבל הדקות הללו שבהן דידה על המגרש ובכל זאת ניסה פעמיים לעשות ספרינטים כדי להגיע לכדור אבוד, הראו לנו צד אחר באישיות הספורטיבית שלו - זה שמוכן להקריב את הגוף שלו בשביל הגביע, גם אם זה יפגע בו פיזית לקראת אליפות אירופה הקרובה.

2. ובצד השני הדמעות שלא הפסיקו לזלוג מעצמן. חואנפראן, פרננדו טורס ואפילו הגנגסטר הקשוח על הקווים, סימאונה, הגניבו דמעה אחת או שתיים. ובמפגן נדיר של ספורטיביות עירונית שחקני הקבוצות התחבקו אחרי המשחק, כאילו שאין דם רע בכלל ביניהם, ואפילו ברצלונה בירכה בטוויטר. וסימאונה, למרות נבדל של 23 סנטימטר בשער של ראמוס, לא התבכיין על השופטים כהרגלו בקודש, קיבל אחריות ושיחרר רמזים עבים על סוף דרכו במועדון.

3. ביממה שאחרי המשחק עלו ברשתות החברתיות תהיות רבות על הכשל הפנימי במבנה של ליגת האלופות, בכך שלגמר הגיעו שתי קבוצות שלא זכו באליפות. אז נכון שליגת האלופות היא מפעל עסקי מצליח לכל דבר, ששיקול הרווח הכספי שלו עומד לפני הכל ולכן הוא מאפשר לקבוצות הגדולות מהליגות הבכירות להשתתף בו גם אם לא זכו באליפות, אבל השורה התחתונה ברורה - מאז הקמת הליגה, מעולם לא זכתה בה קבוצה אחת פעמיים ברציפות. אין שום ליגה תחרותית כזו בשום ענף בשום מקום בעולם.

זו הסיבה שריאל מדריד, הקבוצה שבחודש ינואר האחרון דיממה על הדשא, פיטרה מאמן כושל (בניטס), החתימה מאמן חסר ניסיון (זידאן) וסגרה פער של 12 נק' מברצלונה (אך בסוף הפסידה אליפות על חודה של נקודה), הניפה את הגביע, בניגוד לכל תחזית, בבירת האופנה האירופית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר