ממשלה בקול אחד

במובנים שונים פרישת אבי גבאי מהממשלה מדאיגה יותר מהדחתו השגויה של משה (בוגי) יעלון. שר הביטחון לשעבר היה נתון במאבק עם הימין בקואליציה שרצה להרחיקו, ונפגע בקרב הפוליטי. גבאי היה מחוץ לתחום. יעלון הודח ברוטו. גבאי פרש נטו.

יש משמעות בעייתית לממשלה אשר אינה יכולה להכיל את יעלון וגבאי, אבל קולטת את אביגדור ליברמן, מהלך שבעקבותיו ארה"ב הודיעה רשמית כי מעתה היא תוהה לאן פניה של ממשלת ישראל. לא רק היא. אם בוועדת המשנה לשירותים החשאיים בכנסת ישאל אבי דיכטר בלחישה את נציגי המוסד והשב"כ, ישמע מהם כי עמיתיהם האמריקנים קרובים לעשות reassessment (הערכה מחדש) לגבי שיתוף הפעולה המודיעיני ההדוק עם ישראל, שהתקיים כסדרו בשנותיו של ברק אובאמה בבית הלבן.

גבאי התייחס בדיוק לכך כאשר הכריז שלשום כי אינו יכול עוד לשאת באחריות הקולקטיבית המוטלת על כל שר כאשר יעלון מוחלף בליברמן. אולי זו גם הסיבה שבגללה נמנע בני בגין מלהצטרף לממשלה לפני שבוע והצטנף בוועדה החוקה.

פרישתו מצמצמת את רוחב המניפה הממשלתית באורח מדאיג. אם גבאי, שאינו תלוי כלכלית באיש וממשיך לתמוך במשה כחלון, בוחר להכריז כי "בקהלכם אל ייחד כבודי" - כי אז נפל דבר בהתנהלות של הצמרת הלאומית מעל ומעבר להחלפת שר בשר. זה אינו עוד חילוף אחד מני רבים.

אין זאת תמיכה גורפת בכל העמדות שביטא שלשום גבאי בהודיעו על התפטרותו. בניגוד לו, נותרתי בעמדתי כי הממשלה אינה יכולה לפרום שלוש פעמים את הסכמיה בעניין מתווה הגז, גם אם שגתה בחתימתה; ובניגוד להשקפתו אני סבור כי יש בעיה בנאום סגן הרמטכ"ל יאיר גולן, שהזכיר ביום השואה את גרמניה הנאצית של שנות ה־30, ולא חשוב מה כוונתו אלא מה הבין המאזין הסביר.

הדחת "בוגי" יכולה לשמש סיבה ראויה לפרישה מהממשלה, ומינוי ליברמן על אחת כמה וכמה, וגם זה עדיין לא העיקר אלא העובדה כי בהיעדרם של יעלון וגבאי השיח בממשלה מידלדל והולך ומאבד את הגוונים שכה נחוצים לו. היא הופכת יותר ויותר לממשלה המדברת בקול אחד.

דבר עדיין לא הושלם, ואילו יכולתי ללחוש על אוזנו של בנימין נתניהו הייתי מציע לו להכריז על פסק זמן ועל החזרת הגלגל לאחור, לאריח־1, ולקיים לפי שעה קואליציה בת 61 ח"כים, ויעלון וגבאי שבים למקומותיהם. ברוח הדברים שהשמיע לאחר הקרע עם יצחק הרצוג: "הכל פתוח". תיקון טעות עדיף מהתעלמות ממנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו