אלימות נגד נשים: לעצור את זה בזמן

נושא מעמד האישה עולה לסדר היום חדשות לבקרים. נכון, התקדמנו לאין שעור מאז לנשים לא עמדה זכות הבחירה או שהודרו לחלוטין מעמדות מפתח. הצלחנו להביא לשיפור בסטטיסטיקות בכל הקשור לשילוב נשים כראוי למספרן בחברה ובקהילה, אולם בשבוע האחרון קיבלנו תזכורת כואבת לכך שיש עוד דרך ארוכה. נאמר כי חוזקה של שרשרת נמדד על פי חולייתה החלשה ביותר, וברור כי יש צורך בעבודה של ממש.

בשבוע שחלף גם נחשפתי, יחד עם רבים, למקרה הרצח המזעזע של אנסטסיה רוסנוב, אם לילדים, על ידי גבר שלא הסתיר את כוונותיו לפגוע בה. על פי העדויות, הנרצחת הגישה כמה תלונות למשטרה נגד הרוצח, אולם המציאות העגומה מוכיחה כי הן לא טופלו כראוי. לא מזמן רצח בן 79 מרמת השרון את בת זוגו, בת 67, וניסה להתאבד, לאחר שהאישה התלוננה נגדו פעמיים. מדוע נדמה כי עם היוודע על רצח אישה בידי גבר שהכירה, אפשר להניח כי היא ו/או מכריה הודיעו למשטרה על הסכנה האורבת? לצד העבודה הרבה שנעשתה לקידום מעמד האישה, אנו ממשיכים לנשוך שפתיים לנוכח הרפיון המוכר והצפוי, שמקורו כפי הנראה בתפיסה המעוותת שאישה שרק מתלוננת על אלימות - אינה קורבן.

שיח ציבורי מפלה, מקפח ומדיר נשים אינו פוסח על שוטרים ושוטרות, וכך גם לא על הטיפול בתלונות נשים. האם, למשל, יעלה על הדעת שאישה המתלוננת על אלימות נגדה מופנית למקלט לנשים מוכות אשר, כך מתברר, אינו מהווה מבצר בטוח, ותלונות של נשים שכבר פונו למקלט שכזה אינן נלקחות ברצינות יתרה? לאישה המתלוננת על אלימות נגדה מגיע דבר אחד – האפשרות לקיים את חייה ללא האיום. את המאיים יש להכניס למקלט, ולא את המאוימת. זו דוגמא לעיוות השורר במערכת. המשטרה השקיעה משאבים וכספים כה רבים באיתור הרוצח עד סיום המצוד. משאבים אלו צריכים היו להיות מושקעים לפני שאירע הרצח. מעקב, איתור, טיפול והסגר.

יש דרך אחת שבעזרתה יהיה אפשר להגן על הנשים ולהזכיר לכולן שהן לא האשמות אלא הקורבן: כל גבר שמאיים באלימות נגד אשתו יועבר למעון לגברים מכים. שם יקבל טיפול פסיכולוגי ועזרה בטיפול באלימות. האישה תוכל להמשיך בשיגרת חייה עם ילדיה, ללא איום. מדוע להכניס את האישה המאוימת למעון סגור ולפגוע בילדיה? מהו המסר המועבר לילדיה במקרה זה?

בעיניי זה שקול לכך שאדם המתלונן על פריצה לביתו יידרש על ידי רשויות החוק לפנות את ביתו וללכת למקלט לנפגעי פריצה.

עם כל הכבוד וההערכה למשטרה על איתור הרוצח, אי אפשר להתעלם מהכתובת הכה מוכרת בישראל שכתובה על הקיר באותיות קידוש לבנה. נראה שגם את הרצח הזה אפשר היה למנוע. יש ליצור מנגנון שיבטיח כי דווקא לנוכח מקרי העבר והעמידה על מעמדן של הנשים בתודעה הציבורית, את הטיפול בתלונות נשים יש לקחת ברצינות יתרה. תקוותי היא באמוני במשטרה כגוף לומד ומתפתח על פי צו השעה.