טראמפ מול קלינטון: בדרך למהפך?

בהתאם ל"סקר הסקרים" האחרון, שפורסם השבוע ומשקלל את כל סקרי הקהל האחרונים שנערכו במישור הארצי, עוקף לראשונה המועמד הרפובליקני המיועד, דונלד טראמפ, את הטוענת לכתר המינוי הדמוקרטי, הילארי קלינטון, ופותח מולה פער של שתי עשיריות האחוז. הגם שפער זה מזערי ואין בו כדי לחזות את העשוי להתחולל ביום ההכרעה ב־8 בנובמבר, יש לזכור שמאז ספטמבר 2015 צעדה מזכירת המדינה בראש בכל הסקרים הארציים שבהם עומתה עם איל הנדל"ן.

מאחר שמדובר כעת, לכאורה, בשבירתו של דפוס העדפה ברור ומתמשך, נשאלת השאלה מהם הסיכויים שתוצאות הסקר האחרון יעצבו מחדש את אופיו וכיוונו של המירוץ לבית הלבן ויציבו את קלינטון בעמדת חולשה, כשהיא נאלצת לנהל קרב בלימה למול נסיקתו לצמרת של יריבה (וברקע עליה להתמודד עדיין עם האתגר שהציב ברני סנדרס על מועמדותה). מוקדם לקבוע אם מדובר בפרק חדש בהתמודדות; המועמד הרפובליקני הוא הנהנה היום מרוח גבית ומלגיטימציה גוברת מצד קהלי יעד מרכזיים, בעוד המועמדת הדמוקרטית ממשיכה להיאבק בצללי ובמשקעי עברה, המסרבים להיעלם ומאפילים על מאמציה למנף ולמצב את עצמה בתודעה הציבורית כמדינאית עתירת ניסיון ובעלת יכולת ביצועית מוכחת.

עם זאת, אין ספק שנכונותו הגוברת והולכת של רוב הממסד הרפובליקני לתמוך בטראמפ מחלחלת למגזרים רחבים במחנה הרפובליקני, כמו גם לפלח משמעותי של קולות המצביעים העצמאיים. גם העובדה שבניגוד לעבר טראמפ מצליח כעת לגבש משנה כלכלית ופיסקלית סדורה ושיטתית, שאת מרבית נדבכיה ומרכיביה (בייחוד בתחומי המיסוי והסחר הבינלאומי) יכולים לאמץ לחיקם לא רק אנשי מעמד הצווארון הכחול המרושש, שהם בסיס כוחו הראשוני, אלא גם חוגי הצווארון הלבן האמיד והפרברי, תורמת לתמורה המתחוללת במעמדו וברמת התמיכה בו.

יתר על כן, בעוד בשלביה המוקדמים של עונת הפריימריז בלט טראמפ בתוקפנותו המילולית, בלשונו המשתלחת כנגד אישים ומוסדות ובזלזול המופגן שהפגין כלפי עקרון התקינות הפוליטית, עתה השתנו פני הדברים. שכן, כשהיא מצויה בעיצומה של מלחמה בשתי חזיתות (כנגד סנדרס וכנגד טראמפ), נטשה קלינטון את סגנונה ההתחלתי הענייני והיבשושי ויצאה למתקפה חריפה ובוטה כלפי יריביה מבית ומחוץ. על רקע זה, ובייחוד על רקע השתלחותה החוזרת ונשנית בסנאטור הקשיש מוורמונט, אין זה מפתיע שרמת האהדה כלפיה בתוככי כור מחצבתה - פעילי המפלגה הדמוקרטית ותומכיה - הולכת ונשחקת בהתמדה. אמנם אין להתעלם מנקודות התורפה העלולות להיות בעוכריו של טראמפ בסיומו של המירוץ, שמרכזן חולשתו האלקטורלית בקרב המגזר הנשי ובקרב קולות המיעוטים (בייחוד השחורים וההיספנים), אולם אם נמקד את אלומת האור לעבר מדינות "הקול הצף" עתירות האלקטורים (ובראשן פלורידה ואוהיו), שבהן תוכרע המערכה בנובמבר, נבחין שהן מספקות שיקוף מדויק למדי של המגמות המסתמנות בכל חלקי היבשת. הקרב המר וחסר הפשרות עתיד אפוא להיות פתוח לחלוטין, כאשר המועמד הרפובליקני נמצא במגמת תנופה והתחזקות אל מול יריבתו, השקועה עדיין בעיצומה של מלחמת אזרחים קשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו