ב"ש במרחק נגיעה מאליפות, שמגיעה לה

בדקה ה־55 טרנר עלה לאוקטבות של אירופה. לא הובאן, לא ברדה ולא מליקסון הצליחו להעיר את היציעים בטרנר כמו השער שכבשה הפועל רעננה לרשת של מכבי ת"א. אחרי כמה שניות, כשהבינו שהשער נפסל, חזרו האוהדים להתעסק בקרב החפירות שהתנהל על הדשא.

בית"ר ירושלים ירדה לב"ש כשכולם מלבדם האמינו שמדובר בעניין של זמן עד שהבליץ יתחיל. במזג אוויר של תחילת הקיץ מי שחזר הביתה עם חיוך היה בכלל סתיו שושן, שוער הנוער של בית"ר. כשבוריס קליימן ביציע, זכר לשטויות שהוא עדיין לא נפטר מהן, שושן קיבל את הזדמנות חייו ולקח אותה כמו גדול. אפשר רק לנחש שבעלי בית"ר, אלי טביב, חישב מהר את הנתונים וכנראה הגיע למסקנה שיש כאן יופי של מצב לעוד פרק בסידרה "השבח וטראח".

בבית וגן גדל יופי של פוטנציאל. יוסי מזרחי? איציק קורנפיין? מוקדם ללכת כל כך רחוק, אבל הילד עוד יגדל.

עומר אצילי חזר להרכב ירושלים וכצפוי נראה כמו מי שזקוק לספריי נגד חלודה. חודשיים של ייבוש מחוץ לדשא ניכרו עליו מאוד. ותודה למאמנו הגמיש, סלובודן דראפיץ'.

והיה גם אליניב ברדה. במהלך החימום עם שחקני הספסל הוא פלירטט עם הקהל, חייך בלי סוף והתיישב מאחורי מאמנו ברק בכר. בב"ש מאמינים במנחוס, אבל כשמספר 10 כובש שער ניצחון בדקה ה־78, כנראה גם המזל לובש חולצה אדומה. את הקינוח - הבננה המופלאה של אובידו הובאן לחיבורים של שושן - גם שוערים גדולים ממנו היו סופגים ומוחאים כפיים על הביצוע. ראיתם פעם 16 אלף איש מתעסקים בפלאפון באותו זמן? זה מה שקרה בשמונה הדקות בב"ש - עד שנשמעה השריקה בנתניה, שקירבה אותם מרחק נגיעה מאליפות שבאמת מגיעה להם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו