איך מנסים האנטישמים להסתיר את גזענותם? • מאיזו בעיה רפואית סובלים פוליטיקאים אירופאים שאינם מאוהבי ישראל? • ולאיזה רוצח יהודים סדרתי יש מעריצים ישראלים?
רגע אחרי יום השואה, קיבלנו בשבוע החולף תזכורת לכך שהאנטישמים לעולם אינם מתים אלא רק מתחלפים. כמו בכל רחבי אירופה, גילינו בימים האחרונים שגם הפוליטיקה הבריטית נגועה באנטישמיות, אך לזכותה ייאמר שיש מי שהבינו כי האנטי־
ישראליות ושלילת זכות קיומה של ישראל הן צורה חדשה של אנטישמיות, שאי אפשר להחביאה, ולראיה המשבר הפוליטי שהובילו אותן התבטאויות קשות.
אני בספק אם גילויים אנטישמיים שכאלה במדינה אירופית שאינה בריטניה היו מובילים למשבר פוליטי, בהסתמך על ההפרדה המיתממת הנהוגה במרבית היבשת הישנה ומנוסחת כך: "אנחנו לא גזענים ולא אנטישמים, אלא רק אנטי־ציונים". עוד ייאמר לזכות הבריטים, שהם מגלים נחישות בטיפול בבעיה, לפחות כלפי חוץ.
מה שמביא אותנו לסיפור הישן מתולדות העם היהודי, על שני חברים שנכשלו בעבירה כלשהי. הדבר הגיע לאוזני רב העיירה, שזימן את השניים לביתו, והם הודו בפניו על אותו מעשה.
שאל הרב את הראשון: "מה המעשה החביב עליך ביותר?"
ענה לו: "להיות לבד עם אשתי במיטה".
אמר הרב: "עד הודעה חדשה ממני, לא תהיה לבד עם אשתך במיטה".
לאותה שאלה ענה החבר השני: "אחרי שאני עם האישה, אני אוהב לעשן סיגריה".
אמר לו הרב: "מעכשיו ועד להודעה חדשה, אסור לך לעשן את הסיגריה שאחרי".
יצאו השניים מבית הרב, הסתגר הראשון בחדר השינה ולפתע שמע דפיקות בדלת. "מי זה?" שאל, ושמע את קול אשתו: "זאת אני".
אמר: "לכי, אסור לנו להיות ביחד, לבד".
ענתה האישה: "אל תשאל איך אני יודעת, אבל תדע שהחבר שלך כבר מעשן את הסיגריה שאחרי".
ואם כבר מדברים
כשהייתי מאושפז בגלל פגיעה במוח, היתה במחלקה שלנו אישה שהפגיעה שלה במוח התבטאה בכך שהיא יכלה לומר רק ארבע מילים, תמיד באותו הסדר. לא משנה מה רצתה לומר, תמיד יצאו לה ארבע המילים הבאות: "מלכות שמיים, הכל ביחד". שאלו אותה בחדר האוכל אם היא רוצה עוף ודג, היתה מצביעה על העוף ואומרת: "מלכות שמיים, הכל ביחד". תהו אם היא רוצה להחליף בגדים, היתה אומרת במבט מיואש, אחרי שלא הצליחה להשיב "כן" או "לא": "מלכות שמיים, הכל ביחד".
האישה הטובה הזו - שהשבוע עידכנו אותי שכבר התגברה על בעיה זו - מזכירה כמה פוליטיקאים אירופאים, שנראה כי גם הם סובלים מפגיעה מוחית כלשהי. לראיה, לא משנה מה קורה, תמיד יוצא להם: "ישראל אשמה". טרוריסטים מוסלמים מפוצצים בצרפת ובבלגיה - "ישראל אשמה". המוני פליטים בורחים מעיראק, מאפגניסטן ומסוריה - "ישראל אשמה". בשאר אסד טובח באזרחיו - "ישראל אשמה". פלשתיניות נרצחות על רקע "חילול כבוד המשפחה" - "ישראל אשמה". וכן הלאה.
זה הרגע להיזכר באותו מלון לונדוני קטן, שערב אחד מגיעה אליו אורחת עם מזוודות ואומרת לפקיד הקבלה: "ערב טוב, שמי זלדה כהן, הרגע נחתתי מברוקלין".
השיב לה הפקיד: "מצטער, אנחנו מלאים עד אפס מקום".
עוד עומדים השניים זה מול זו, נפתחת המעלית ויוצא ממנה גבר עם מזוודות, שאמר רגע לפני שעזב: "הנה המפתחות לחדר, את התשלום כבר סידרתי, היה נעים מאוד".
חייכה זלדה כהן לפקיד ואמרה: "מצוין, אקח את החדר שלו".
הביט בה הפקיד ואמר: "גברתי, חשבתי שהבנת את הרמז שלי, אנחנו לא משכירים חדרים ליהודים".
אמרה גברת כהן: "יהודים? מאיפה בא לך הרעיון הזה, אני בכלל קתולית".
אמר הפקיד: "קתולית? גברת כהן? אז אימרי לי בבקשה, מי היה בנו של האל?"
ענתה: "ישו, ברור".
המשיך הפקיד: "ומי היתה אמו של ישו?"
גברת כהן השיבה: "זה קל, מריה".
"והיכן נולד ישו"? המשיך הפקיד.
"באבוס, שבו נתנו אוכל לבהמות", ענתה.
"ולמה דווקא שם?" התעקש הפקיד.
ענתה גברת כהן: "כי מניאקים כמוך לא משכירים חדרים ליהודים".
רוצחי השלום
עצה לפיודור בייז'נרי, החשוד כרוצח סדרתי. אם תאמץ את התנהלותו של אחד הרוצחים הסדרתיים שיושב היום בכלא הישראלי - מרואן ברגותי, שהורשע בחמישה מעשי רצח ובאחריות לעוד כמה - תוכל לגרוף אהדה ותביעות לשחרורך. למה? כי לרוצח הסדרתי המתועב ביותר, ברגותי, יש חסידים ישראלים שבטוחים שהוא יכול להביא שלום.
מה שמביא אותנו לסיפור רומני ידוע, שבו אחת הציעה לחברתה לצאת לדייט עם מכר. "אמנם הוא ישב בכלא, אבל כבר השתחרר ושילם את חובו לחברה. מדובר בבחור עם לב זהב", הסבירה המשדכת.
"על מה הוא ישב?" שאלה הרווקה.
ענתה המשדכת: "הוא הורשע כרוצח סדרתי, אבל אני אומרת לך - הוא אוהב שלום".
השתכנעה הרווקה להיפגש עם האסיר המשוחרר. יצאו השניים למסעדה, ולאחר מכן ליווה אותה הרוצח לביתה. בדרך הציע הבחור: "בואי נעבור דרך בית הקברות, אני מכיר קיצור דרך". הסכימה המשודכת, אבל בין המצבות אמרה: "אני נורא מפחדת".
"את מפחדת", ענה לה, "אני זה שצריך ללכת מכאן את כל הדרך חזרה לבד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו