החוסן וההסכמה הלאומית - נכס אסטרטגי

הפיגוע באוטובוס קו 12 בירושלים החזיר אותנו במחשבות לימי האינתיפאדה השנייה המדממת, והחיבור לפסח ולליל הסדר מציף את הזיכרונות, כאשר את ההקשר האוטומטי עושה כמעט כל ישראלי - לפיגוע הארור ההוא במלון פארק בנתניה. אותו פיגוע הביא את ממשלת ישראל לפתוח במבצע חומת מגן לפני 14 שנים - מבצע שהוביל לשינוי אסטרטגי ולהצלחה גדולה שנקבעה בשטח. אבל יש עוד נקודה משמעותית שחייבת לעמוד לנגד עינינו, גם בימים אלה.

הסיכון והחשש שבהצטרפות ללחימה היו מוחשיים וברורים - דבר שהציב סימן שאלה גדול על היקף ההתגייסות של לוחמי המילואים. בשנים ההן מפקדים רבים סברו שהיקף ההתגייסות של אנשי המילואים ב"יום פקודה" יהיה קטן ממלחמות העבר, משום ש"אנו חיים בתקופה אחרת", והמוכנות של המילואימניק להסתכן לא תיענה בהתייצבות רחבה. צריך לזכור שמדובר היה בחג הפסח כשבעלי משפחות התעתדו לצאת לנופש בימי החופשה של ילדיהם. כמפקד וסמח"ט חטיבת השריון "יפתח" זוכר אני כי בחצות הלילה של יום הגיוס הראשון, בתום ההכנות המבצעיות הראשוניות, ניגשנו לבקר ביחידות ולהתרשם מהגיוס. ההתגייסות היתה מעל הצפוי - נתון שהביא לחוסרים משמעותיים במדים, במעילים, בשקי שינה ובמזרנים. כבר בלילה הראשון הגיע הגיוס בקרב הלוחמים בחטיבה ליותר מ־100 אחוז, הישג חסר תקדים שגרם לנו סיפוק גדול.

בבוקר, בשיחות עם מפקדים, התייחסנו להיקף הגיוס ומשמעותו המכרעת. אמרנו: "אתמול בלילה כבר המבצע הוכרע - עוד בטרם נורה הכדור הראשון". בסוג העימות שעמד על הפרק - היקף הגיוס של אנשי המילואים הוא גורם מכריע, משום שהוא מדד להלכי הרוח ב"צבא העם", לאמונה בצדקת הדרך, לחוסן של החברה הישראלית ולנכונותה להילחם ולהסתכן כדי לשמור על האינטרסים שלה.

החיבור של המבצע לימי הפסח והדברים שהידהדו מתוך ההגדה - "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו" - היווה קריאת כיוון משמעותית ללוחמים שהתגייסו ולציבור הישראלי כולו. אבל היה גם משהו נוסף - הציבור הישראלי הבין שהלחימה היא לא אירוע נקודתי של סכסוך קיים שיש לפתור אותו. ימי הפסח ההם חיזקו את ההבנה שחומת מגן הוא עוד נקודה בשרשרת ארוכה של היסטוריה של עם שנאבק במאבק לאומי וערכי - לא רק על חייו וקיומו הפיזי במדינה הצעירה. הציבור בארץ הבין שיש גם לחימה עבור אידיאל משמעותי שמתחבר לדורות הקודמים ולדורות של ילדינו בהמשך הדרך.

גם באירועי החודשים האחרונים היה ניתן להתבונן בחברה הישראלית, במעין מבט מן הצד, ולראות את החוסן, ואת התמונה המוכרת שלנוכח ההתמודדות עם אויביו העם כולו מתאחד ומתלכד סביב נקודת ההסכמה הלאומית הקיומית. זה לא דבר מובן מאליו. היו תקופות בהיסטוריה שהדבר לא היה כך, ושילמנו על כך מחיר כבד. המבצע הגדול לפני 14 שנה מראה לכולנו שמדובר במרכיב אסטרטגי שהביא להצלחה הגדולה שמפירותיה אנו נהנים עד היום. כל זמן שנצליח לשמר אותו, בע"ה, אויבינו לא יוכלו לנו.