העם לא עם הגולן

הקרב המאסף שמנהל מיכאל גולן, מנכ"ל גולן טלקום, על דעת הציבור במטרה לאשר את עיסקת המכירה של חברתו לסלקום, נועד להפחיד בעיקר את הציבור כדי ללחוץ על הפוליטיקאים. אפשר להירגע, השוק לא יקרוס. אם לא יבוא גולן, יבוא מישהו אחר. במקרה הזה העם כנראה יחזיר את כרטיס הסים של גולן ויעבור לחברה אחרת.

יש לקוות כמובן שהשיקולים הענייניים יגברו על הניסיון הנוכחי להלך אימים על הציבור. עם כל הכבוד והתודה שיש להוקיר לגולן טלקום על ששברה את המונופול, החברה הזו עדיין לא המציאה את התחרות. מה שעבד במקרה הזה, יעבוד גם עם מתחרים נוספים.

הניסיון לקחת את הלקוחות כבני ערובה, או להציג חברה שלכאורה שווה 1.7 מיליארד שקלים ולהגיד שתקרוס אם העיסקה לא יוצאת לדרך, או שקווי הטלפון של הלקוחות יחדלו לעבוד - הוא בלוף כפול של שחקן פוקר עם יד גרועה. ציבור לקוחותיה, כאמור, יוכל לעבור בהינף סים לחברה אחרת, ובמקרה חירום יש להעריך שיקבל פתרונות ביניים ממשרד התקשורת בגיבוי רשויות החוק.

את גולן טלקום אפשר למכור לגורם אחר שהוא לא חברת סלולר קיימת, אבל תג המחיר כנראה נמוך יותר. עם זאת, ברור שכל הפלונטר האחרון נובע מהרצון, הטבעי יש לציין, של גולן טלקום להירכש על ידי סלקום בתג מחיר מפולפל. אבל זו עיסקה כל כך בעייתית לתחרות בענף הסלולר, משום שברור שהיא פותחת פתח לכרסום בהיקף התחרות.

אבל גם אם תימכר גולן טלקום לסלקום, כל עוד יש מחויבות ממשלתית עמוקה להמשך התחרות, אפשר יהיה לבצע מאמצים חדשים להוסיף מתחרים חדשים בענף.

הציבור טעם את הפרי האסור של התחרות, פרי שהוא אסור בתחומים אחרים בחיינו, ולכן הציבור ובמיוחד נבחריו - לא יוותרו עוד.