"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרש"פ: הסתה מובנית בספרי לימוד

,עודכן

במשך שנים התרגלנו לכך שלא מעט ממדינות העולם נוהגות כלפי הצדדים בסכסוך הערבי־ישראלי ביחס של איפה ואיפה. במרבית המקרים ממהרים לתלות בישראל את האשם בכל בעיות האזור, ואילו ביחס לפלשתינים שולטות הסלחנות וההבנה. צורם במיוחד כשהסטנדרטים הכפולים מתפשטים באירופה, שהרי מותר לצפות מידידינו החולקים עימנו את ערכי המוסר והקידמה לא להתעלם מפגיעה בערכים אלו מצד דורשי רעתה של ישראל. לכן מעודד להיווכח ש"הפורום לחופש במזרח התיכון", מכון מחקר גרמני בעל שם ומוניטין, מפנה זרקור אל מה שמתרחש במערכת החינוך של הרשות הפלשתינית.

מחקר שפירסם לאחרונה הפורום עוסק בספרי הלימוד של כיתות א'-ט' בבתי הספר של הרשות, לרבות בתי הספר המופעלים על ידי אונר"א. ספרי הלימוד הם המדד החשוב ביותר של ערכי החברה. דרכם משתקף כל מה שרוצים להעביר לדור הבא. ובמקרה של הפלשתינים, כפי שהתגלה, מועברים אל הדור הבא בעיקר מסרים של שנאה יוקדת.

ספרי הלימוד נוקטים לשון מזלזלת ומשפילה כל עת שהם מזכירים יהודים. דוגמאות לא חסרות. שום נקודת יישוב יהודית - לא משנה היכן היא נמצאת ומה גודלה - אינה מוצגת כעיר, ככפר או כקהילה. אלו מיוחסים רק ליישובים ערביים. ביחס למקומות שבהם מתגוררים יהודים, בין שמדובר בכרך גדול כתל אביב ובין שבמושב קטן, עורכי המחקר מצאו רק תואר אחד - "התנחלות". גם את המילה "ישראל" קשה למצוא בספרי הלימוד הפלשתיניים, ובמקומה תמיד יבואו מונחים דוגמת "המשטר הכובש" או "ארגון הטרור הציוני". ספרי ההיסטוריה מעלימים כל זכר לציוויליזציה יהודית. גם ממפות בספרי הגיאוגרפיה לא תבוא הישועה - ישראל פשוט לא מופיעה בהן. מחברי אחד הספרים לא חסו אפילו על הבול המנדטורי; בבול המקורי שהופק על ידי שלטונות המנדט הבריטי מופיע שם הארץ בשלוש שפות, ואילו התלמידים הפלשתינים יזכו לראות את הגירסה המצונזרת שלו, ללא הכיתוב בעברית, שנמחק.

ואם מישהו חשב שכל המתואר מקרי, באות המסקנות העיקריות וקובעות נחרצות: בשום ספר לימוד פלשתיני לא נמצא זכר לקריאות לשלום, לסובלנות או להבנה הדדית. לעומת זאת, קריאות ללחימה ולביצוע התקפות אלימות על ישראלים נמצאות תדיר. את מי שביצע התקפות שכאלה מהללים ומשבחים ללא גבול: מונחים דוגמת "ג'יהאד", "שאהיד", "גבורה" ו"הקרבה" שמורים למעשי פגיעה ב"אויב הציוני". כבר בספר לימוד לכיתה ב' מדגישים את החשיבות של השאהידים, ומפצירים בתלמידים הרכים לבקר את משפחותיהם של אלה שנפלו על מזבח הג'יהאד.

עורכי המחקר מכנים את ספרי הלימוד המסיתים "בעייתיים" בלשון המעטה, אך בה בעת לא מהססים להסיק כי הספרים האלה מקדמים ומעמיקים שנאה נגד יהודים וישראלים ותורמים ללגיטימציה של אלימות כאמצעי לפתרון סכסוך מדיני. כל מי שחולם ששלום ישרור אי פעם במזרח התיכון חייב לעקור את ההסתה הזאת ממערכת החינוך. בהתחשב בעובדה שבתי הספר ברשות הפלשתינית ממומנים לרוב מכספי התרומות מאירופה, האחריות לפירות החינוך לשנאה מוטלת על כתפי מנהיגי מדינות אירופה.

הכותב הוא מקים ארגון ההסברה "הפנים של ישראל"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר