אל־אקצא: עוד סיבוב של הסתה

לאחרונה מככב ברשתות החברתיות סרטון הסתה פלשתיני חדש העוסק במזימות ישראל לחפור מתחת למסגד אל־אקצא בירושלים ולמוטטו. בסרטון זה צועד מזוקן איסלאמי המוצג כארכיאולוג במנהרה קשתית עתיקה עתירת אזוב וירוקת, המעלה באוב, בפעם המי יודע כמה, את הטענה שהיהודים חופרים עתה תחת המסגד. בעבר כבר צפינו עד זרא בקטעים דומים שהופקו על ידי השייח' ראאד סלאח, מנהיג התנועה האיסאלמית שהוצאה מחוץ לחוק.

כחבריו מחמאס המגיחים ממנהרות עזה, הורגלנו לראות את סלאח וחבורתו מגיחים, בנסיבות שנבחרו מראש, ממנהרות ומחורים אפלים באדמת ירושלים כשהם מאשימים את ישראל במזימות להרס אל־אקצא. התוודענו גם לחתירתם לגרום לשפיכות דמים ולמלחמת דת אזורית נגד ישראל. מכיוון שבעבר הצליח סיפור אל־אקצא לעורר עימותי דמים בירושלים ובאיו"ש, מנסים אנשי חמאס והתנועה האיסלאמית לשחזר הסלמה זו.

העיתוי אינו מקרי. במסגרת הניסיון הממוחזר לתדלק את השנאה נגד היהודים, משמש "אל־אקצא בסכנה" מנוף ארכימדי להישגים אחרים. הניסיון מלמד שההסתה סביב המסגד נובעת תמיד משיקולים ציניים שאין להם דבר וחצי דבר עם ביטחון המסגד, המאובטח היטב בידי ישראל. בהקשר זה די אם נזכיר את הוצאתה מחוץ לחוק של התנועה האיסלאמית וטבעת החנק שהוטלה על פעילותה ועל משאביה, כמו גם את החנק הצבאי והכלכלי שבו נתון חמאס.

העיסוק המחודש והאובססיבי באל־אקצא, המלווה בדרישה לסלק מירושלים את היהודים (כדברי סלאח), נועד לשמש טריגר דתי שתכליתו לנצל אירועים כמו יום האדמה, במגמה לחדש את האינתיפאדה הדועכת. מדובר בניסיון להטיל מחדש אור זרקורים בכסות דתית על הסכסוך הישראלי־פלשתיני ולספק בכך הסבר רציונלי גם למתקפת הטרור האיסלאמית העולמית, לאמור: סלקו את היהודים מפלשתין ומירושלים, וקבלו שקט.

קריאת התיגר של סלאח נגדנו כללה הפעם גם התקפה על ההסכמים בין ישראל לירדן כ"מומצאים". זהו ניסיון מתריס וחסר תקדים לכוון את האלימות האיסלאמית לעבר ירדן, שעה שהממלכה ההאשמית נתונה במשבר התמודדות עם תסיסת הרדיקלים של האחים המוסלמים (חבריו של סלאח), שאליהם חברו לאחרונה מהגרים מסוריה ומעיראק, ובהם יסודות חתרניים של דאעש. הסכמים אלה, שמשמיץ סלאח, מקנים לירדן אחריות אדמיניסטרטיבית באל־אקצא, הכוללת בינוי ותחזוקה, מינויים ומשכורות והיבטי ביטחון בתיאום עם ישראל (כריבון), הקשורים בהעדפתה (נגד הרש"פ) בכל הסדר במקומות הקדושים לאיסלאם בעיר.

לדברי "אינדיאנה ג'ונס" האיסלאמי דלעיל, המנהרה נחפרה במסגרת "המזימות העדכניות של היהודים למיטוט מסגד אל־אקצא", אך באותה נשימה קבע שהיא נבנתה בתקופה האומיית על בסיס כנעני־יבוסי. כלומר: המנהרה היא גם מזימה ישראלית עדכנית למיטוט אל־אקצא וגם מנהרה איסלאמית עתיקה.

לחיזוק טיעונים אלה גויס כמקובל "משת"פ" בדמות הארכיאולוג היהודי גדעון סולימני, שפוטר מרשות העתיקות. האיש הצדיק את פחדם של המוסלמים בטענה ש"לטובת האג'נדה הפוליטית מגייסת ישראל את הידע והקרדיט המקצועי של כל הארכיאולוגים שלה, הפועלים בסתר. לחפירותיהם אין תוכניות מתוחמות בזמן ויעדים מוגדרים המבהירים לאן חותרים. הם יכולים בכל רגע נתון להיכנס מתחת (לאל־אקצא)"....

כבלעם, בא לקלל ונמצא מברך: קביעתו המקטרגת, שלפיה החפירות הישראליות נעשות ללא אג'נדה תכליתית ועם תוצאה קבועה מראש, היא דווקא עבודת מחקר ראויה. אלא שלנוכח קביעותיו האבסורדיות של הארכיאולוג הפלשתיני, שטען שתעלת הביוב מתקופת הבית השני היא חפירה מזימתית יהודית אך גם "מנהרה איסלאמית־אומיית", לא שבר הארכיאולוג היהודי "מטעם" את שתיקתו. הדרך לגיהינום עוברת כנראה במנהרה איסלאמית שחפרו היהודים כתעלת ביוב בימי הבית השני.